[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה










אני פה כדי להישאר,
אבל לא פורה ביותר...
אז תסלחו לי.




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
אוטוביוגרפיה
לא כל מה שעשה הצליח. חלק אפילו נכשל. בחלק מהזמן הוא הרגיש
שהוא מבזבז את זמנו לריק ורצה לנטוש חזרה לעולם הישן, המוכר
והאהוב, אל בריות קודמות שיצר, אל חיות השדה שהכיר, אל עצי
הנוי שאהב.


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
אף אחד לא סיפר לי שאפור יכול להיות כל-כך קשה.
תמיד אומרים לנו ששחור זה רע וקשה, לבן זה טוב ונעים.
אבל אפור, מסתבר, הוא הגיהינום.

חוסר אונים
אין לי מה לכתוב.
כל כך רוצה להוציא את זה החוצה, לשטוף את הרגש והתחושה, לנסות
משהו שיועיל.

חוסר אונים
ואת טוענת שהכל בסדר אבל מחבקת כאילו כלום לא בסדר. ואני עוד
רגע מנשק אבל עוצר את עצמי. ולא יכול להימנע מהתחושה שאם לא
הייתי עוצר, עכשיו הכל היה בסדר.

חוסר אונים
קר וחם, עצוב ושמח, הנדנדה והמטוטלת חוגגות. הריק נותן להן כל
כך הרבה מרחב לנוע בו.

מתגעגע בלי להתגעגע,
נוגע בלי לגעת,
מקווה בלי לקוות




כשאני שולחת את
לחמי, לאן הוא
מגיע?
ומי שאוכל אותו,
זה טעים לו
בכלל?
ואם עד שהלחם
מגיע הוא כבר
קשה ומלא עובש,
מה אז עושים
איתו?



אחת שואלת כ"כ
הרבה לפני שהיא
מוכנה למסור
אוכל


תרומה לבמה





יוצר מס' 77750. בבמה מאז 27/8/07 21:58

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לדון קון
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה