|
כל העמדת פנים
היא גילוי פנים
מה נשאר לאנשים כנים?
מה נשאר להם שם בפנים?
לרמות את עצמם
שהערימו על העולם
מה נשאר אחרי שהולכים כולם?
יומני היקר,
כעת אני נמצאת תחת קן עורבים על עץ צפצפה.
מבועתת לגמרי, את מוחי טורפת המחשבה שבכל רגע אחד מהעורבים
הארורים האלו, שנמצאים לא יותר משני ענפים מעלי, יכול לבלוע
אותי בביס אחד, וזאת רק בגלל שמשעמם לו
|
רצתי בכל כוחי. ליבי הלם מהר פי כמה מטפיפות רגליי. זו הייתה
ריצת אמוק. ידעתי לאורך כל הדרך שהם מאחוריי, מרחפים להם
במהירות ובקצב אחיד, לא מתעייפים. מסניפי הדבק הארורים האלה -
שיתעייפו וייפלו כבר, כך אוכל לחזור לסדר היום הרגיל.
|
לאהוב ללא אהבה
לאהוב אותך מרחוק
אהבה של ירח מלא
חרוטה היא בסלע עמוק
|
עוררי בי ערגונות,
געגועים למאומה.
התרגשות שלא תדעך עונות,
עד קץ וצאת הנשמה.
|
באוויר דמותך פוסעת במעין חלוק לבן,
|
בואי ילדתי
היכנסי למוזיאון
שם אראה לך גומי לעיסה יבש
ואולי גם אסימון
|
את ארנק הטבק פותח
במקטרת עוד חופן נשפך
אור הנרות זרועותיו שולח
והמחט על התקליט מונח
|
יושב על הכסא
למוסיקה מקשיב,
בעולם מלא צבעים משוטט
שוכח מה שמסביב.
|
מהם זכרונות בכלל
שלל סיפורים ותמונות
ומהו חלל מוחנו הקט
אם לא עוד חדר ארונות
|
רק קמצוץ זמן ממך ביקשתי,
או יותר נכון ניסיתי לדרוש.
לטעום אך ורק על קצה על המזלג...
אין לך כלל ממה לחשוש...
|
לאהובה מכל,
אם את הבגד הכי יפה
אנא פתחי לי את הארון
|
ליצור בשביל ליצור,
בלא ציפייה לתגובה.
ליצור בכדי ליצור,
ממש כלעשות אהבה.
|
נקודות בגופי שלעולם לא אחוש,
אצלך כבר מזמן היכרתי.
דברים בחיי שמוחי לא יידע,
אצלך מזמן ביררתי.
|
בקבוק יין אדום חצי יבש,
שלאיטו נגמר.
כשאת ואני בסירה יושבים,
מפליגים אל המחר.
|
לו יכולתי להשתמש
בעומק איבר מינך כאמת מידה
|
אל נא תשאל לבי לדבר
אשר לחנו מתוק מנבל,
|
לאן הלכה הילדות,
עם קריאת ספרים לאור נרות.
|
אל הארכיון האישי (3 יצירות מאורכבות)
|
|
אם אלוהים היה
אשה, אז לא היו
לו ביצים ליצור
את
הדינוזאורים.
פרה. |
|
