|
She was Lo, plain Lo, in the morning, standing
four feet ten in one sock. She was Lola in slacks.
She was Dolly at school. She was Dolores on the
dotted line. But in my arms she was always Lolita.
Light of my life, fire of my loins. My sin, my
soul. Lo... Lee... Ta.
עכשיו תכאיבי לי ותכאיבי חזק
תכאיבי כי משהו בי נדפק
כי התקלקלתי
|
מתי הספקתי לאהוב אותך?
מתי הפסקתי לאהוב בכלל.
|
הבובות האלה עם השיער הפזור
ועיניים שנעצמות כשמשכיבים אותן לישון
כחולות ויפות מזכוכית עדינה.
הבובות האלה עם הגוף המושלם
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
אושר, כמו
חיינו, הוא מצב
זמני בלבד,
שעתיד להשתנות,
כמו חיינו, לפני
שנהיה מוכנים
לכך |
|