|
כלבי כלב
 
כלבי נולד בשנת תש"ן.. או תשמ"ח או איפשהו באמצע
שאומר 1986.
הוא עוסק מאז גיל 10 ב-גלישה באתרים מוזרים... ומאז
גיל 18 בלהרשם אליהם.
רוב הסיפורים הקצרים שיוצגו כאן הם דברים שנכתבו
מתקופת התיכון.. רובם חומר מקורי, אלה שלא טובים הם
לא.
החלום שלו היה להיות אי שם ברשימת הקרדיטים של
החמישיה הקאמרית יום אחד.
איפשהו בין אתגר קרת למודי בר-און.
כל תגובה (גם רעה) רק בלבד שהיא בונה- תתקבל בברכה.
האחרות יתקבלו בקללה.. אבל הם יתקבלו- אז בבקשה כתבו
כל דבר.
תהנו.
תארו לכם אתם את קארסו עומד שם, מולה, באמצע הכיכר של הקיבוץ,
כל הפרצוף שלו כבר סגול מדמעות... וכל בית הספר, במקום לספור
אחורה את 10 השניות ולהתנשק, עומד שם ומסתכל עליו.
שלוש... שתיים... אחת... אפס... מינוס אחת... מינוס שתיים...
|
אין לי תיאבון.
מה יש לה ברומא? ולמה באמצע האוכל?
"אני אבוא אלייך בעוד שעה עם ארגזים, אין בעיה."
סמול טוק של עוד תשע דקות, ואני חוזר לשולחן.
|
לדורי היה תחביב, הוא היה אוהב להחליף לוק כל חודשיים.
הוא מהאנשים האלה שחייבים לטעום מהכל בחיים, לנסות כל דבר פעם
אחת ולראות את התוצאות.
הוא הלך על הלוק של הקלאבר, כזה ערס וונאבי, האלה שעושים בשיער
קוצים לא משנה מה האורך שלו ועד כמה הם נראים כמו אשכנזי ב
|
הוא מכור לכאב ולחוסר שליטה
היא מוכרת אותם יופי
היום הם נשואים
ממש כמו בסרט
|
זה קשה לוותר.
זה קשה לוותר כשלא נשאר עוד שום דבר אחר.
ומה נשאר לי?
יום אחד אתה הולך לישון לבד.
לבד במיטה, לבד בחדר, לבד בעולם.
כאילו אף אחד לא יודע שאתה קיים יותר.
רק היא ידעה.
|
|
|
כואב לי.
רע לי ומר.
תעביר כבר את
המלח.
יש לי פצע
פתוח.
תמיד אהבתי
קלישאות.
אח!
שורף. |
|
