|
לעיתים רחוקות, רחוקות מידי, יוצא לו לזנוח את
עיסוקו הקבוע לטובת הפלגה על גלי הדימיון
להגיד לך את האמת, אני קצת מתבייש לצאת ככה. לא נעים. אני מציץ
מהחלון ורואה שהדרך פנויה. מתקרב לדלת, מניח את האוזן, פותח
חריץ, מציץ. אין איש. אני מושך את הדלת בזהירות
|
אני עוד חייב לך הסבר על ההרים האפורים שלמרגלותיהם חנה פדרו.
על האפרוריות אין מה לדבר. בלעדיה היו ההרים מאיימים כל כך
שאפילו פדרו לא היה מעז. אבל ההרים, למען הדיוק, מדרון עזוב על
גבעת אבנים מצויה, דרושים לפדרו.
|
אולי זה לא קרה במפתיע בהתחשב בעובדה שמידי פעם בין שאלה שלו
לתשובה שלי קירבתי את הזר אל אפי ונשמתי עמוקות.
|
בסך הכל רצית ספריי. קיבלת אלוהים. וזרעך ירבה כחול , ככוכבים
בלילה. בבית אתה חובש כיפה. בהתנחלות אתה יהוד, ספריי משובח.
|
|
|
קופסאת סיגרות
מתוך: "המקומות
מותר להשתין בהם
על פי החוק" |
|
