|
דלילה שקד שפירא
רצה עם המילים מפזרת עננים מחדדת חושים מתרוצצת
מבפנים, נפתחת בפני הקורא ומביאה אותו למקומות
אסורים, חושניים, חושפניים, קשים ועזי אמת.
הכנסו וחוו חויה עוצרת נשימה שבה כח היצירה לעתים
עוצר פעימה.
"כשהבדידות אינה פחד
נולדת שירה
כשהיד אינה רועדת
כשהגרון אינו מתכווץ
למחשבה
שירה"
בית מתוך "שהבדידות אינה פחד" / נתן זך
שדייך
נביעות מי עדן
הרריך
|
הנסיכה שלי שוכבת
על הבטן
ומרוחה בכתום.
|
רוצה
להיות האפוד שלך
קרבי שלי
|
היי חזקה יותר מהסלע
כך לוחש לי ליבי
רוטט לי ישר בפרצוף
|
נעטפת באברותיו
מתכנפת בין כנפיו
|
כמה תכלת
הסתננה
בין ענפים
וילד
|
ואני שורדת חיי מתוך
שדה קוצים ודמעותי
|
ברגעים של חסד
אני בונה בית קטן
בעיר הולדתי
|
במגע רוך ידי
פותחת לך שערי
אל גני
|
רעמת שערו
מציצה אלי מתוך חלון המכונית
|
אל הארכיון האישי (29 יצירות מאורכבות)
|
|
אני מודה שלא רק
שיכולת הכתיבה
שלי הינה מעבר
לכל ויכוח, אלא
גם יכולת הויכוח
שלי היא מעבר
לכל כתיבה |
|
