|
דיקסי נארקו היא תושבת הצפון, אשר מיצתה את יחסיה עם
המערכת הפדגוגית בתחילת השמינית. את החודשים
האחרונים לפני גיוסה לצבא ההגנה היא מבלה בבטלה
גמורה, עם הבלחות ראנדומליות למוסדות תרבות דוגמאת
הסינמטק וסניף הדואר השכונתי. דיקסי שואפת לעסוק
בעיתונות בעתיד, אך מסתפקת, לעת עתה, בכתיבת ביקורת
מוזיקה ונסיונות להשתשע בפרוזה.
אני מפנה את ראשי, וחיוך רחב נמתח על שפתיי. השמש, היא ציור
מדהים בצבעי מים. סגול, ורוד וכתום, נקרשים אט-אט בצד אחד של
השמיים, בעוד האפילה נמלטת אל צדו השני של העולם, מביאה עמה
לילה, כוכבים, שינה, לאנשים בצידו השני של האוקיינוס.
זמן לישון, לונדון. ליל מנוח
|
מטבע של עשר אגורות ישקע בכוס לימונדה+נענע
יותר לאט משיקח לי לצוף חזרה אחרי שתזרוק אותי.
|
|
|
אינני חפץ
בקרדיט!
אינני מגלומן!
כי אני הוא סתם
סלוגניסט שעובר
לו עם הזמן!
ם. ףץךן,
אלטרואיסט מחוסר
עבודה, אגו,
כבוד, רעיונות
לסלוגנים, רצון
לחייות, חלומות
ושאר ירקות,
א..א..מן! |
|
