|
כשהירח מתמלא
אחרי הליקוי...
|
עוד נשווה בין האנשים
נרפא את כל החולים
נשלים למי שקצת חסר
|
למעלה עובר ענן
מואר באור לבן
|
כשנקודת האור הקטנה מתחילה להעלם.
|
מאחורי ההר עומד מקדש בו יש הכל
אז בואו אנשים, חפרו בסלע הקשה
|
נקודה קטנה שחורה
מביטה בך, צוחקת!
|
מחזיק בידי כוס זכוכית
יושב על כורסא
מנסה לא לזוז
|
|
|
גם כשנגמר לי
הכח, אני ממשיכה
וממשיכה. אני
מאד מחוייבת
למקצוע. ללכת על
המסלול מאד
מעייף אותי. אני
כבר מחכה לימי
הצילום. שמה
נותנים לשתות
בין צילום
לצילום. אבל רק
מים.
שירה, אחות של
מיכלי, דוגמנית
צמרת, בראיון
חושפני וייחודי
למגזין במה |
|
