[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה










אל היוצרים המעריכים את דינמית דינמית
נערה בת 18, אוהבת לכתוב סיפורים עם מסרים ומקווה
להתפרסם בזכותם בעתיד




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
חוסר אונים
היא חשבה שטוב לה, שיש לה חברות, שלמישהו אכפת ממנה... עד שהיא
גדלה. היא התחילה להרגיש דברים חדשים. בלילה היא היתה בוכה
וביום היא הרגישה הרגשה כזאת כמו שמישהו מנסה לחנוק אותך
בגרון.

חוסר אונים
הרבה פעמים ישבו הוריה ליד השולחן הגדול בסלון עם כוסות קפה
ודנים כל הלילה בקושיה שנקראה באותו זמן - ביתם הקטנה ולאט לאט
נקראה - הנערה ההיא.
היא נפגשה עם פסיכולוגים, אותם אנשים שהושיבו אותה על הספה
ונלחמו אחד בשני שיצליחו לפענח ולזכות בכבוד הראוי למי שמצלי

ביתספר
אמא של נתן נוטה להאמין שמורים הם בני אדם, כאלה שמותר להם
לטעות. אמא של נתן מתייחסת למורים כמעט כמו שהיא מתייחסת
לעצמה; בסובלנות בסלחנות, אם יש בעיה
חינוכית/התנהגותית/ריכוזית, עוד נימצא לה פיתרון הולם. כן,
הולם. אימא של נתן היא... מורה.
ואבא של נתן, כא

כל יום המשבר היה גדול יותר
כל יום ההתמודדות נהיתה קשה יותר
עד היום שבו היא החליטה להצטרף לעדת המאמינים שלה
שבמקום שיקראו תהילים לרפואת, יגידו תהילים לעילוי נישמתה.
היא החליטה שזהו- זה סופי.


לרשימת יצירות השירה החדשות
ביקורת
לפחות הם לא יראו את ההומלסים עם המספר על היד,
לא ירגישו אשמים על מה שקרה לניצולים
מתחננים שיתנו להם לחיות
זהו, הם נגמרים לנו מול העיניים
הילד שלי לא יכיר אותו...

להרגיש את התחושה
שמרגיש כל אדם
לפני שהוא בוכה
אחרי שהוא נעלם
ולשתוק




-אבאש'ך
ערומקו?

-יש לך את
הסיווג הבטחוני
הנדרש?



זוזו לסטרי ממדר
אפרוח ורוד


תרומה לבמה





יוצר מס' 69280. בבמה מאז 29/7/06 12:53

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לדינמית דינמית
© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה