|
אך האש בוערת מבפנים, לצלילי הפסנתר השחור הגדול, כשבריזה
קרירה מן החלון בעל וילונות המשי הלבנים והמסגרת מעץ ישן...
|
בבגדים צמודים מנסה לתפוס טרמפ
חזרה לשפיות
ללא הורים
ללא בית
ללא חברים
ללא עזרה
|
נוגעות בקרני האור, בפזיזות ואז נצרבות, נפתעות מן החום הרב,
נחשפות לצבע הצהוב העדין.
|
|
|
דו רה מי פה מבת
ים?
סטנדפיסט בפיתוח
קול. |
|
