|
אך האש בוערת מבפנים, לצלילי הפסנתר השחור הגדול, כשבריזה
קרירה מן החלון בעל וילונות המשי הלבנים והמסגרת מעץ ישן...
|
בבגדים צמודים מנסה לתפוס טרמפ
חזרה לשפיות
ללא הורים
ללא בית
ללא חברים
ללא עזרה
|
נוגעות בקרני האור, בפזיזות ואז נצרבות, נפתעות מן החום הרב,
נחשפות לצבע הצהוב העדין.
|
|
|
נזירות יקרות,
זה דודו הצפר
והוא יכיר לכם
את הבולבולים
שלו
נזירה מבושלת:
"מה! יש לו
כמה?!" |
|
