|
הסתכלתי עליו, מספרת את הסיפור, מגלה את צבעי עיניי. הסתכלתי
לו בעיניים, לוחשת את הסיפור ואז הסתכלתי בו וסיפרתי לו סיפור
אחר. סיפרתי לו על נדידה בים, על רוחות נושבות ותומכות
ומגינות, על מגע של אישה ועל אהבתה. ואז שחררתי.
|
אני קמתי, עטפתי את עצמי בשמיכה (למרות שלא היה לי קר היה לי
חשק לעטוף את עצמי)
יש עוד המון דברים לעשות.
|
אבל לא לחינם מתרחשים דברים בעולמנו האכזר....
|
היום אני כבר לא כועסת עליו, היום אני מודה לו על כך שבזכותו
ראיתי את אחד הרגעים היפים ביותר של חיי. ראיתי שני אנשים אשר
רואים את העולם באותו אופן, שני אנשים שהעולם רואה אותם באותה
צורה.
|
מדי פעם מושט מבט
חוטף הצצה
כולי נרגשת עייני מבריקות
איזו הברקה
|
ובדרכו לעולמו
הביא רק הרס וחורבן
|
אם אינך כל זאת ועדיין תקראני
אם אינך אני אז אני אינני
|
פעם קראתי
הספרים דיברו אלי
היום לחשוב על לקרוא
מקפיא אויר בראותיי
|
פעם קראתי
הספרים דיברו אלי
היום לחשוב על לקרוא
מקפיא אויר בריאותיי
|
משוררים חושפים את עצמם במסוה של מילים
אבל אל תבקש מהם מילים במסווה של עצמם
|
תהיה צמוד לקיר
ואתה לא
לאחור
רגליך יכולות לפסוע כאן
|
זוהי רומנטיקה במסווה של תשוקה
|
בגובה עיניך יש חולות והרים
למרגלות רגליך אין נפש חיה
|
תלמד לישון עם דלת פתוחה
אל תדאג אף אחד לא יכנס לך
לתוך הנשמה
|
היה היה פעם תוהו ובוהו
בלגן מוזר- מסתוריות נעימה
במקום הזה שלט לא הוא
לא היה מלך בתוך השממה
|
ואני מרגישה כאילו הגאווה שלי מתנתקת ממני
ידע כמה הוא חשוב לה
שזו הפעם
מסתכלת אחורה
שונאת
ואומרים שרק פעם בחיים אפשר להתאהב באמת. ואם כבר אהבתי?
|
אל הארכיון האישי (3 יצירות מאורכבות)
|
|
יש שני זיליארד,
שלוש מאות
זיליון, ארבעים
ותשע
קויינטיליון,
חמש מאות ושתיים
עשרה מיליארד,
שלושה וחצי
מליון, קח או תן
מאתיים אלף,
חרגולים שחיים
ואני מי אני מה
אני
סיני |
|
