|
דינה קליין היא יוצרת שרוב ימי חייה עד כה עסקה
ביצירה החזותית של: ציורת צילום ופיסול ורק עכשיו
ב'דמי ימיה' החלה לעסוק גם בכתיבת שירה וסיפורים
קצרים.
כשנכנסתי בשער הקדמי של הטירה,
הייתה לי כבר אז ההרגשה הרעה שמישהו עוקב אחרי
לא ידעתי בשביל מה הרגשתי זאת
|
ובאיזה מקום ניצת בו חיוך ובלב גואה היין כשיכור
- ומנציח את הרגע ואת החום!
|
הכאב בא אחר-כך
אחרי שחצו של קופידון
ניקב את לבי כשברכות
נגעת בי
|
ילד מיוחד
היית לי כמו שמש בבוקר
וצצת אחרי תשעה חודשים
עם כאב אדיר
|
אור הניאון כאן כבד ומזמזם באוזניים כמו יתוש, הגוון הבהיר
מסנוור
בעיניים אור בוהק, בחלל האוויר נשמע רחש מלחש של כתיבת
עפרונות
האוויר נעצר - בחלל החדר יש תחושת מחנק ומתח מתפרץ.
|
כי "אהבת אביב", כך אני מאמינה, היא החזקה מכולם ואם לא מצאת
אותה באביב איחרת את הרכבת עד לאביב הבא!
|
הגילוח יוצא נקי אבל הפיז'מה שלו מלאה עכשיו בכתמים של משחת
השיניים עם שאריות הזקן. הוא מוריד את מבטו ומגלה את הכתמים!
צורח "אוף" קצר ומנסה להוריד את הכתמים עם ידו ורק מלכלך יותר!
|
ברטני מתקפלת פתאום כאילו קיבלה בוקס בבטן.
היא מסיימת את השיר כשהיא מעמידה פני נחנקת כשידיה על צווארה
ונשכבת על הבמה, כאילו מתה.
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
נו ו..
מה יהיה, אומרים
שיהיה טוב,
שיגידו!!
אני, אני רק תנו
לי להתבוסס
בדיכאון של
עצמי, אתם
יודעים, ככה
לשמוע בלוז
ולקרוא במה.
LOCO |
|
