|
ורק לפעמים כשהוא עוד מתקשר והיא שומעת אותו נושף ושואף
מהסיגריות שלו היא עוד שואלת את עצמה למה. אבל זה כבר ממש לא
משנה.
|
זה לא שהיא חשבה שזה בסדר להיות איתו. זה לא שהיא רצתה להפוך
את זה להרגל. בטח שלא לחלק בלתי נפרד בחיים הבלתי מוסברים שלה.
|
אנשים עוברים חיים שלמים בחוסר ידיעה שיש משהו אחר, לא מודעים
להתמכרות שעלולה לחרחר בהם. לערער בהם חיים שלמים, אמונות
קיימות. הכול נמחק בי כשפגשתי בו.
|
הוא עזר לה להעמיק את אותו עצב מוכר. להפוך אותה לצל של האהבה
העצמית שלו. לה הוא היה נאמן יותר מכל.
|
הזמן הוא מסמך שהצהיב מציפייה לקוראיו. וקוראיו שציפו לו שיגיע
כבר אינם מבחינים בהתיישנותו. כאילו זו סגולתו של הזמן, לחלוף
מבלי משים...
|
|
|
לפעמים אני תוהה
למה לא מאשרים
לי יותר את
הסלוגנים.
אח"כ אני נזכר
שכבר חצי שנה לא
כתבתי סלוגן.
ואז אני שוב
תוהה למה לא
מאשרים לי יותר
את הסלוגנים.
וחוזר חלילה.
ץ סופית
והאלצהיימר. |
|
