[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








דימה מירצקי
אי שם בטיול שנתי לאילת, סוף י'ב

ICQ 91045264 91045264  nargelan

כל כך הרבה מילים אך הקיים דבר שלא נירשם ?
הקיים הדבר שלא נאמר כאן ?
הנני יליד 85  אוהב לבלות ולהתפרע אדם מוזר
אך אוהב את העולם ואת כל האנשים החיים בו :-)


שותה כדי לשרוד את היום
מעשן כדי את עצמי להרגיע
זה עוזר אתם שואלים אז זהו שלא
כי מחר יש יום חדש שבו צריך להילחם
להדחיק  לא יעזור לא יפתור שום בעיה ...
אבא למה הייתה חרמן ?
אימא למה את הסכמת ..
ולמה דווקאה אני הייתי צריך לצאת מכל הזרעים והעניין
?




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
ייסורים
מה שמדהים שהוא בכל זאת נישאר איש טוב.
לא משנה כמה רוע היה מולו - הוא רצה להשיב ברע אך לא הצליח
ולבסוף בזכות זאת עבר את המשבר.

אני לפעמים עצבני כמו כולם.


לרשימת יצירות השירה החדשות
אהבה
ילדתי המתוקה איך זה שאני אוהב כל כך
ואת לא מגיבה את אותי משתיקה
וטוענת שזה בשם האהבה
אני רק לך מביא ורדים אדומים

רק אתמול אותה היכרתי
קצת דיברתי והיא כבר בי אוחזת
כאם את תינוקה

בדידות
אני בודד ולך זה נראה שאני כל הזמן רק עובד.
אני לומד ועובד וכל זה בשבילך, נשמתי

ייסורים
אני מתחיל לחפור בור
אני חופר לעצמי את השאול
אני לא אופטימי אז כנראה פסימי

ראפ
אומרים שאני רע, אומרים נורא
אבל אני סתם ברנש, סתם מוזר
אני לא אנושי, לא אלוהי
אני הוא הדבר הבא

יחסים
את מתוסבכת בתוך עצמך, אבל מושכת גם אותי.
את כותבת לי דברים, כשיודעת את תשובתי.
את לא באמת שואלת, את סתם מבלבלת.

אהבה
בבום ניכנסת לחיי בבום כבשת את ליבי

ואפילו בחלומותי ביקרת לפעמים
ואני בחור מסכן שמנסה רק לסלוח

אהבה
רק בגלל אהבה
אתה יכול לרצות למות וגם להמשיך לחיות

תחושתי
בחלומות כן הכל יכול לקרות
בחלומות שוב אנחנו ביחד
בחלומות זה כבר לא לבד

עצב
יושב לי בעבודה בלי שקל או פרוטה לא שותף כלים אלא חושב עלייך.

הרהור
דבר מוזר הם חיי, דבר לא ברור ולא מובן
יום יושב עם ערסים, יום עם פריקים ויוצא גם להיות עם רוסים
זה כל כך מוזר ולא מובן מנסה למצוא את הדבר

אהבה
איך זה שאני אותך אוהב
איך זה שאני בכך חושק
את לא מחזירה לי אהבה

הרהור
כמה החיים מוזרים, כמה החיים נראים ארוכים
כמה וכמה אנשים, מוזרים, חמודים ועצובים
מצחיקים ואלימים, מטורפים ורגועים

קשים הם החיים על פני האדמה
הם פשוט לא רגילים, הם כל כך מוזרים, שונים ומשונים

סמים
הירוק הוא משהו מופלא
למרות שכולם אומרים שזה ממש נורא
אני מעשן ומסתתר בגלל החוקים
בגלל שלעשן אוסרים עליי הגדולים

ואני כאן נתקעתי, שוב עולות המחשבות
שוב רצים לי הסרטים, שוב אותם מחשבות מבאסות
שוב אותו דיכאון חוזר, וממלא את כל כולי

הרהור
כל היום רק עובד לא לומד
לא דופק רק לפעמיים עם היד משכשך
אוכל בשר בעבודתי כי צמחוני כבר נמאס
נמאס לגנוב מהחיות את האוכל

מצב
עוד מעט מגיע יום כיפור ואני פה שקוע לי בסיפור

חושב ממי לבקש סליחה? ואז מגיע אלייך
ויודע שצריך לבקש את סליחתך אך לא מצליח

מקום
הרוח נושבת השמש מחממת
החול רך חם ונותן לך אהבה

ילדה כל כך לא ברורה, כל כך לא פשוטה
מסתבך במילים אבל דואג שתחייכי
משגע ומציק לה, כדי שאותי לא תשכח ואולי גם תאהב

מקום
שוב ימי המיקלט חוזרים
מוצא ת'עצמי שעות מעביר בכיף שלי מול הלונגים
מפיל ראשים בקצב,
אבל בקצב הזה אני אגמור מהר מאוד,

אהבה
הייתי רוצה לספר לך הכל ולהראות עד כמה שאותך אני יכול לאהוב.

אני לא בנוי לקנאות, אני לא רוצה בהן, זה לא אני וזאת לא המטרה
שלי.

אהבה
מתעורר לי בבוקר בלי חשק לקום
ואז בבום ניכנס לי החלום. החלום שחלמתי עלייך
כן כן, שוב חלמתי עלייך

בדידות
"יושב לי לבד בכיתה בלי אנשים
יושב לי לבד ורושם שירים"

"כל החיים עוברים, ורק אנחנו בחיים האלו נגזרנו לדפוק ולהדפק"

בדידות
ראיתי לי ציפור.
ציפור שזקוקה לעזרה, כשבעצם זו ציפור קטנה

אהבה
יכול להיות כשקר לך ואני מחמם אותך
או שזה כשאני תמיד דואג לך וחושב עלייך
הלוואי ידעתי אם את זאת אותה האהבה
אהבתי הנסתרת
מתי אגלה ואדע מהי אותה
האהבה

עצב
החיים יפים האנשים לא ברורים
הגברים טיפשים והנשים פשוט מוזרות
האם אחד את השני הם מבינים?

ייסורים
שוב מנסה לשכוח אותך, אך לא מצליח. את כמו מלאך שמבקר בחלומי.
הלוואי הייתי יכול להיות איתך ביחד גם במציאות, ולא רק
בחלומות
אך לא יכול, לא מצליח ושוב הכל מתפוצץ לי בפנים,
ועכשיו אני לבד.

כמיהה
רוצה לבקש סליחה אך לא יוצאת לי המילה
רוצה לבקש שתסלחי לי ילדה
אני מצטער, אך לא יודע מה להגיד

ביקורת
קם לי בבוקר כשפני שפוכים ולא מחייכים.
וכנראה זה הולך להיות סתם עוד יום עצוב.

ייסורים
כמה בעיות כמה עצבים יש בעולם
כמה חברויות, כמה זוגות, כמה נפרדים, כמה מדוכאים
למה על אחד צוחקים ולשני מחמיאים?


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
אירוטיקה
שוב אמצא את עצמי משחק לי, במשחקה, במשחק האהבה האסורה שוב
מוצא את עצמי במצב לא ברור, ולא מובן אך בכל זאת אותה אוהב.

הרהור
אלוהים, האם באמת אתה קיים אי שם?
באמת יהיה טוב? ואם כן, מתי?

ביקורתי
אנשים רצים אנשים זזים, ויש גם כמה מעניינים וכמה מוזרים,
כולם חושבים כולם טועים,
כולם אוהבים כולם בוגדים,
כולם מדברים כולם מרכלים.

האלכוהול אותה לקח, ולא מותיר לי ממנה דבר
לא האמנתי אימא, לא האמנתי שהיום הזה יגיע שאני אצטרך
לדאוג לך כמו ילדה שרק מתבגרת

הינה שוב חזרתי הביתה
זורק ת'תיק ויושב על המחשב
ולאט לאט יורדת לי המסכה, בפשטות נוזלת מפניי

יומן
מנסה לכתוב אך הכל נמחק מהדמעות, הן זולגות ואני לא יכול לעצור
אותם. מנסה ומנסה אך לא מצליח.
ככה זה דכאון, בעולם שלנו הכל טוב ויפה או לפחות ככה אנשים
חייבים להראות את זה, אך בבתים כולם בוכים להם, ורק שלא ישמעו
אותם.

ביקורתי
החיות המיסכנות, לשם מה הם סובלות? למי כל זה טוב?
לא אבין לעולם את אשר בליבו של אדם, אשר מתעלל לו בחיות.
לא אבין לשם מה כל הסבל ועד מתי הוא ימשך?

חוסר אונים
די, נמאס, מכם די נמאס
כל הזמן אתם אותי סוחבים, ושוב מדרדרים
כן זה אתם, אתם הסמים
ואני לא יכול לחשוב שאוכל לחיות בלעדיכם

יסורים
לא ביקשתי סליחה ממך, ולי זה ממש כואב
הרגשה חזקה אוחזת בי
שלא אספיק לבקש את סליחתך, וכל זה כדי שתוכלי למחול לי.

יסורים
עובד כל שבת. לא נח, וחס וחלילה לא יושב
יש עבודה, כי יש אנשים רעבים שרוצים ארוחה
בהפסקה נוסע, ממהרהביתה לאי סי קיו
ומגלה שהיא לא שם

יושב לי מול המחשב, מחפש חיים, מחפש סטייל
מחפש ת'חברים, ובינתיים מוצא רק ת'דברים השונים והמוזרים
מוצא ת'דברים שמעניינים ת'אחרים, מוצא ומבין ת'חיים של אותם
אנשים

הרהור
כמה פעמים חשבתי לי שאני צריך לחיות את החיים
כמה פעמיים אמרתי לי שאין אלוהים
בסוף מצאתי את עצמי מול האלוהים, האלוהים שלי

חוסר אונים
כמה קשה הבדידות שבידי כל כך קשה להיות לבד
זה קשה כשאין עם מי לדבר
זה קשה כשאין למי לספר את אשר על ליבי

אימה
עכשיו אני מאושר כל כך
כשאת יודעת מה הולך אצלי
כשאת יודעת את אשר היה בליבי
אני ניסיתי ממך אולי לברוח
אבל את רדפת אותי רדפת, ובסוף תמיד ניצחת

יומן
איך זה שאימא יכולה להיות כל כך נצלנית
כל כך לא דומה לי ואולי כן מי ידע...

היא ואני
רק רציתי לבקש סליחה על כל מה שעשיתי
ואעשה, כי אני הייתי דפוק, ואשאר דפוק כזה לעולמים

יומן
יושב, כותב שירים, מרגיש כמו מתרומם, ואולי אני סתם GAY.
כולם אומרים לי שאני GAY, ואני רק מצחקק לי בתגובה,
אך בתוכי לא יודע מה אני, ומי אני.

החיים שוב מפנים לי עורף, וכל פעם מחדש אני עד לכמה חרא לחיות
פה.
העולם הזה ממש מסריח, אבל לא לא לכולם. אחרי הכל, יש אנשים
שונים ומשונים, וכל אחד... מאמין באלוהים שלו ומשלו ובסמלים
שלו, ומה שנוח לכל אחד - בו הוא יאמין...

ביקורתי
חשבתם פעם על החיות?
חשבתם פעם על חיות המחמד?
חשבתם פעם כמה טוב לכם איתן?




אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
ערבי במה זה
האלה ששוטפים את
הכלים בדירה של
בועז?


תרומה לבמה





יוצר מס' 39630. בבמה מאז 3/8/04 21:24

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לדימה מירצקי
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה