|
 136074201
באותו רגע האישה הרגישה כל כך לא נוח עם עצמה.
נזכרה שמרוב העצבים זרקה אותו לאשפה...
|
אני ואת
יושבים בצד
בלי אף אחד
שמקשיב לנו עכשיו
|
האהבה שלא נגמרה
ושלא תיגמר בזמן הקרוב
קרוב מאוד
ואת שם עם אותו הבן אדם
|
מול המדורה של הבגדים ראיתי אותך ועוד הרבה אנשים שלא דיברתי
איתם כבר הרבה מאוד זמן. בלהב של האש עברו תמונות מכל החיים
שלי, דיכא אותי קצת כל המצב הזה...
|
"מאד ..." "מאד ..."
הדמעות זלגו ...
"מאד ... תענה לי ... בבקשה", ליטפה את ראשו, "מאד בבקשה ...
תגיד משהו"
"איך עשית לי את זה ... אני ... אני לא מבין ...", דיבר מתוך
דמעות.
"כולם חשבו שאתה מת ..."
"כולם חשבו, ומה את חשבת ?"
"..."
|
מעצבן אותי לשמוע את האנשים נותנים ביקורת שגויה. ביקורת על פי
האינטרסים שלהם ועל פי תשוקתם. ביקורת שהיא אינדיווידואלית
ומכוונת לסיפוק אישי בלבד. מהי הביקורת הזאת?
דוגמה פשוטה. שלושה חברים וידידתם חזרו מהמסיבה. חברה בני
עשרים ואחד הגיעו הביתה
|
הם פשטו את בגדיהם והרגישו בפעם הראשונה את האהבה האמיתית
שניתנה לבני אנוש. היה זה רגש מיוחד, מוזר וחדש. לבד, רחוק
מכולם, עם דכי והאוויר החם, הייתה זו הפעם הראשונה של שניהם.
היא לא ידעה שזו תהיה גם הפעם האחרונה שלהם.
|
|
|
עדיף שתי
ציפורים על העץ
מאשר בסיסית
ביום שבת... |
|
