|
דיקלה ,(או כמו שהמלט ואבא אוהבים לכנות: אופליה)
נולדה באחד הלילות הקרים של חודש מרץ בשנת 1985.
בנערותה למדה פסנתר בלט ותאטרון.
השפיעו על הלך רוחה בלילות שדודי שינה :
פול אוסטר, ג'ורג' אורוויל ,קצטניק ,גתה ,קאנט
ודיקארט.
שייקספיר ,איבסן ,צ'כוב ,לורקה ,בקט ,סארטר,ברכט
ואבא.
אופק היה נער בן 16, היה לו שיער צהוב חלק ועיניים גדולות
וירוקות. אופק למד בתיכון כלכלה ומינהל ובמוצאי שבת היה נוהג
לצאת לשחק באולינג עם המורה הפרטי שלו שהיה בן 21 וחולה
באולינג.
|
בכל לילה היה בא.
בכל לילה מחדש היה מייתם אותה אותה מבתוליה הקדושים.
|
לפרפר שלי
שדועך כל יום מחדש...
|
הוא היה תלמיד ישיבה
כל היום למד על רבי אלעזר ורבי חנניה.
בפרקי אבות ניתח משנה אחר משנה
ומדי שעה הגה דינים בהלכה.
|
חיוכך הביישני כשאתה מחמיא
הגיחוך שלך אל מול רצינותי
כישרונך להעלים ממני כל פחד
|
היה מאוהב די בעצמו ,
עלטה כיסתה הילתו
ממעל , צבא השחפים הרפה
|
פלג גוף עליון צומח,
קפיצה תמירה באויר,
ראש מרקיע שחקים
ולסיום - הרמת רגל למרומים.
|
לזה שהחדיר בי אור
ולימד אותי מהותו של תאטרון.
דרך ברלין , איטליה ולונדון
|
חלל עמוק שכן בינה ובין האלוהים
|
והלב שוב רוטט
ורוצה כבר לדעת,
צועק אל מול אותם
מראות חוזרים.
|
היה מביט
במבט מצודד
ללא שמץ מבוכה
בכל חלק ממני
|
אלה, פעם חשבת שתהפכי לציפור?
פעם חשבת אלה, בלי הגיון?
|
כלואה היתה בתוך עצמה
שגיונות נפשה היו מטורפים,
בלתי מוסברים,
מביכים מכדי לדבר עליהם.
|
הוא נהג לספור אותם
אחד, אחד
|
לפעמים את כל כך
מכאיבה לי,
שאני לא מצליחה לשאת
|
הוא היה חייל בגדס"ר
נשפט על עריקות באופן מיותר
התובע ביקש להאריך מעצר,
עד תום ההליכים - הכי מאוחר.
תגובת הסניגור - אין התנגדות
החשוד מחמיץ פנים בנרגנות.
אין זה המקום להצטדקות.
|
דמגוגיה זולה, מקצה שיפורים,
עסקאות טיעון , המרת סעיפי אישום,
תעודת חיסיון , מוצגי תביעה, כתב הרשאה,
עדויות מתארכות, התנגדות להצקה בשאלות.
פסיקה נוספת לעיון בית המשפט
אין הסתייגות, נדחית בקשה למקלט.
|
הוא ריצד מולה
במימד אחר
הרחק הרחק מכאן
הרחק מן ההמון הסואן.
|
היא אמרה שמי שכותב דברים כאלה יש לו בעיות
והיא רוצה אותו לשיחה.
|
הוא ירה בי לכיוון הרגליים, פגע בארבע ראשי.
התקפלתי על הקרקע, לא חשתי בכאב
מרוב שהוא כאב.
|
צפון מערב רפיח,
מחנה פליטים.
מאי 2004.
|
מילים קצרו מלתאר את תחושותי שמילאו אותי במסע לאדמה ההיא, מסע
שהיה לשורשים שלי - לעמי היהודי, אך גם מסע אל תוך נבכי
נפשי... משום שהעיר בי מחשבות ורגשות שמעולם לא התנסיתי בהם,
שגיונות שמעולם לא היו מנת חלקי.
למדתי המון... כל מה שסיפרו לי אי פעם, כל מה שקרא
|
אני אוהבת את האופן בו הוא אומר:
"זה היה מיוחד, מטמטם."
|
שוב דמעות חמות
מתגלשות לי על הלחיים
כמו פנינים שקופות,
מה אני אעשה אם תעזוב אותי,
מה אני אעשה?
|
שעות היתה מביטה במראה
למדה כל קו בפניה, כל גוון בעורה,
כל שקע, כל תזוזה...
|
עכשיו אני קצת מפוזר...
התנפצתי לרסיסים,
חברים שלי מהגדוד
מחפשים את האיברים
שלי ובוכים...
|
הוא תמיד אמר ששחקן צריך לדעת להתערטל, להתפשט.
|
יד שמאל שלי מאוד מתוחה עכשיו
|
אבא אמר שיש ים טוב, רוגע,
אבל התברר לי שהים סוער מתמיד.
|
בדרך לשם היא נזכרה.
נזכרה בכל מה שיעשו לה שם.
|
שרלוט החלה לבכות, שרלוט החלה מתייפחת.
היא בכתה על מר גורלה האכזר
על העצב שחתר לחלל
|
נשיקה שמכירה 19 שנה,
נשיקה של אחרי 19 שנה,
נשיקה של לצאת ידי חובה.
|
היא שחקנית,
אין לדעת אם דבריה אמיתיים.
|
בית דין צבאי
מזמן נאשמים
מזמן עדים
שופטי צד
שופטי מילואים,
בית חרושת של מוזמנים...
|
קו בהיר נמתח בין שמש לשמש
ואני חושבת על הקו שלך,
|
אל הארכיון האישי (28 יצירות מאורכבות)
|
|
רגע. אם סלוגן
זו אימרת כנף
אז מה זו אימרת
פולקע? |
|
