|
חיה בעולם שאין בו חוסר ודאות.
ומדי פעם אני פוקחת את עיניי,
ויודעת, שלעד, תמיד אהיה,
ילדה של אף אחד.
|
יש לי בית, אבל אין בו אף אחד.
יש לי רצונות, אבל הם לא קורים,
יש לי חברים, אבל מרגישה לבד.
יש לי עקרונות, אבל מה כבר הם שווים?
|
מי אני ומה, חיה לי בתוך בועה,
כל מה שעשיתי, כל מה שניסיתי,
הכל רק כלום.
|
|
|
"זה כמו כל
הבלונדיניות
האלו שמסתובבות
עם הכלב שלהם
בצפון תל-אביב,
וכשהוא מחרבן הם
אוספות לו את
החרא בשקית
ניילון.
אז באמת תודה
שאספת את החרא,
אבל מי בכלל
רוצה לגעת בך
יותר.."
ציטוט אחד
המרצים המרתקים
ביותר שהיו לי. |
|
