|
"...זה כאילו העבר אכזב אותה לגמרי ואין בה כוח
או רצון להילחם למען שום דבר אפילו לא למענך.
ולך כבר קשה, ממש קשה, להילחם בשביל כולם,
בשבילך, בשבילה, בשבילכם!"
את עומדת בבר קודר באמצע עיר קיץ...
|
...שוב מיטה זרה, גבר ערום
על הבטן והראש קבור בכרית,
האם אזכור אותו אם אראה אותו ברחוב?...
|
אני מתגעגעת בלי שהיית בחיי עדיין
וזה נראה ונשמע הגיוני!
|
שיחה מחו"ל על הצג, נושמת עמוק חיוך קל מתחיל להתפשט ו"הלו"
חמים ורגוע, אוהב ומתגעגע...
|
המשכתי הלאה - קודם בלב...
המשכתי הלאה - הזזתי את השפתיים...
|
כמה פעמים אמרתי את זה בקול?!
כמה פעמים אמרתי את זה לעצמי?!
|
פגשתי את השטן אתמול,
הוא לא היה מכוער ולא מפחיד...
|
|
|
עוד יתרון
משמעותי בלהיות
שממית הוא שתמיד
אפשר להחליף
זנבות כמו
גרביים.
שממית מתרפקת
בנוסטלגיה
סכרינית. |
|
