|
צוחק לעולם עם מסיכתו העבה
ובוכה בפנים, בתוך נפשו העדינה
|
החיוך הנצחי לא ירפא
וההצהרה המשמעותית ביותר לא תשנה
כל טיפת טוב תיעלם בעצב
ותהפוך לזניחה בים הנוגה
|
תמיד הן היו אוהבות
הן היו מדברות ומלאות רגשות
אך היום הן ריקות ולפני נצבות שותקות
הן חוסמות ולעבור דרכן לא נותנות
|
|
|
"של מי השורה
הזאת לעזאזל"
ישיבת קוק
צפופה. |
|
