[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








דטלף' קונסיליה
האמדה לוחשת אנטון לך

ICQ 336629132 336629132
אל היוצרים המוערכים על ידי דטלף' קונסיליהאל היוצרים המעריכים את דטלף' קונסיליה
שמי אייל ברומברג. כינויי הישן דטלף' לקוח מהספר
"אני כריסטיאנה, פ". וקנסיליה ודטלף' הם שניים משירי
שהכילו נושאים שהעסיקו אותי ועדיין מעסיקים אך
החלטתי שכיום הם שירים לכל דבר ולא מייצגים אותי.
נולדתי ב 87 כותב מאז גיל 13, בהתחלה כתחביב נסיוני,
ולאט לאט אהבתי לשפה ולשירה רקמה עור וגידים והיא
עזרה בהתמודדותי בתהומות חשוכות ובהתמודדויות בחיי.

"שירה חייבת לחיות"-חזי לסקלי   רותם מועלם

המלצות (שלי ואחרים) לשיריי:
"היא עוטפת את עצמה בסערה"
"אוליביה"
"אחרי שנה"
"הוא נתן לכל דבר שם"
"ילדות פעם שנייה"
"להחיות כדי לשכוח"
"לקראת הסוף"
" לעולם לא יוכלו הרגשות לדעוך"
"שירת האש"
"נחמה"

וכמובן יש עוד אבל אלו האהובים עליי וקבלו תגובות
חמות, בין אם בבמה או מחוצה.




לרשימת יצירות השירה החדשות
כמיהה
ולוא רק בשל כמיהתי הבוערת
שאי אותי ליעד הבא בו רהב
וחורש מתפרסים,

מקבר
מול עיני נכלמים במסלולים
חיים אבודים במעגלים.

detleth זה מסך תאטרון
detleth דומה לשגעון

סוריאליזם
לרגע חשבתי שאני אחד מהדמויות
האקסיסטנציליות שמתנתקות מכל האנושי

אוליביה חלמה לעולם להיות אוליביה
אבל בכל אישה יש קצת עובש
כשם שבכל אדם יש קצת אוליביה

קצרצר
ושכל לחישה היא כמו זהב
ועצבים משתרעים על מיטתי

אין זה הנפש גם לא עניין של חשק
הבזקי חשמל מואר בדמיונות

אהבה
את אהבתנו
הקפנו במלאכים
ובנשיקות הדקנו.

קמות הרוחות
ועושות לך בגונג

סוריאליזם
בעוד ג'ין ,שיכולה
להיות כל דבר, רודפת בנהימות כלבן
אתה כטרזן מטפס גבוה אל סופך.

אהבה
תן לי להיות המוות הנפשי שלך
ההתאבדות הנצחית שלך
תן לי להיות החלק הכי עמוק בך
המראה הפנימית בך

געגוע
תן לי להצטייר בדיוקנך
אני אהיה המוזיאון הרגשי שלך
תן לך לבטוח בי עד זכרוני שלך

גורל
הרי אני כותב וזה מגדר חברתי
אבל אני כולי משוררת
אני האש

גם לי מגיע
דרכם אני חי
כל חבריי, הם לא מאווי

לאנקודנה צומחים קדרות בפנים

לשאוב פסוקים יפים ולשנן קללות.
להקנות תנוחות כטמעים וצלילי דממה דקים.

גורל
אני האש
היער נשרף
החיות מתות

בבטני גדלה מפלצת
גדול לא אנושי

בחיי שלא כך הדברים
ראו במגדלת ולא במשקפת
בלילות הדברים פשוטים יותר

איפה את מנפצת חיים לוליטה
כל הגברים כמעט רצו לוליטה

אמרתי לה אם תמותי
את השיר לא נקבור
והיא למטה ועורה למכירה

זהו חתך זמן פתוח
העברת המידע ותיווך תודעתו
פירדה שחוקה ומשתפכת מזמן
רחש חוצפנימי מפעפע וזהוזה

לא ידענו משפחתיות
רציתי להתקרב ולמשש
ולא הבנתי את זה

בדידות
שום זכר לאנושי
הרהיטים והספרים והקירות הם הנוגה
הפנימי ולא דברים יפים

סוריאליזם
(מדברת כמו יישות באגדה, ה ה ה
מתוך זדון דרקונים מתעופפים ברקע הצילום)

גיהנום
ובכל מאסו מאפשרויות דלות
ההתאבדות הפכה למלוכה
והמלכה לילדה קטנה וסקרנית

איפה כל הנגע

מה אני אם הוריי עננים
הם שטים ואני מכסה את הקץ

והיא שהייתה יכולה ומלוכדת
עכשיו האור שברירים מחוצים

ייסורים
כמו מעדרים חורקים
המרקיז יענה אותי

אשלה חייך
אהוב אותי
חבק גופי

כל מה שמת לא זז
שחושבים על העור זאת הבעיה

געגוע
כבר שנים שאתה ויקטור
רווי בעלומים ומעיינות נצח
מה עוללנו לך ויקטור

ההתקיימות הראשונית שאני זוכר
היתה כיצד צבעי הכאב נצבעו תחושות שונות
והקערה הפכה לסמל השכחה

יוחנן עזור לי
אני ערפל

נוסטלגיה
עת ילדותו המרהיבה
מרת השחורים נגמרת
באים דברים נגדיים

איך הדמיון מתנקז
כמו רטטים מעיניים פנימה מתגלגלים

לפעמים האדם לא שולט עליהם
ומרוב תסכול ממציא לעצמו תבנית משונה.

ארספואטיקה
שעה שאתה עוסק בכך תחום במסגרת עצמך אתה עוסק בארכיאולוגיה

אינטרוספקטיבי
איך שכחת כי בי נגעת
לרגע נתת
ומיד ברחת

יסודות המינים כשני סוסים
אחד לבן וצח השני שחור ומר
נתחרה, אהיה אנגלי ואת כפרית

אהבה
שכב איתי בחוסר רצונותיו
שפקעו כעצבים משתרעים בכל דמי
אני עוד מחכה שיחזור

חוסמת אותי חומה של פחד
ולמה האש שבי לא משתחררת
על פני המים הקפואים.

אוספים אהבות כמו צדפים בחוף
גלים נשברים כמו רסיסי אבך

בדידות
כמה מביך להיות בן אדם
כיוון החיים נעשה אבוד כל-כך בלעדיהם
העולם בודד כל-כך

כשעמדתי לסגת התמסרתי לקור ולקצף החולני והבנתי איך הרגש נבנה
עמדתי ככה, ברוח המלטפת, בשטף המנחם

מצב
מחול מודרני של מחלת הנפילה
ליטופים פסיכותים עדינים בפנים.

גורל
את גווייתי יעטפו בתכריך
כך זה נועד
לא יכולתי אחרת.

גורל
לוסי נפלה מהשמיים
אז טחנתי אותה דק-דק

משהו תקוע לי בגרון
אולי העוף שתקפתי
אני מניח שזה הדם שזורם הפוך

דם ישר או הפוך
נשמע רע והמום

עוד חופצת בנדודיך קלנדרה
משבי לקולך אינך לופתת די

החצים שיצאו נגדם
חוזרים
בוגדים בבעליהם.

נוכלי, גזלן עולם,
היכן טמונים המושלים?
נשיקה אחרונה לידידי,
רשעי שלי.

שירת האש היא ריחוף הגוף
כאמא תרזה,


לרשימת יצירות המחזה החדשות
גניה: (בחיוך קל) ממש כמוני. גם אני אבדתי את הכול במהפכה,
שנינו יתומים עכשיו.
אוסלו: בדיוק! אני אבוד כמוך! אני צריך את החום שלך כדי לחיות
גניה!




אל הארכיון האישי (11 יצירות מאורכבות)
"מונופוליסטים
בני זונות!"





קומיצה מגלה שאי
אפשר לשלם בשני
תשלומים על
חשבון דו- חודשי
של חברת החשמל.
או תשלום אחד,
או שלושה.


תרומה לבמה





יוצר מס' 22562. בבמה מאז 27/4/03 5:28

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לדטלף' קונסיליה
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה