|
ריחו המתקתק של שעירך הזהוב עלה באפי, ותשוקה אדירה למגע גופך
המחוספס אחזה בי.
|
אז זהו, נגמר, אני עוצר ואני לא מוכן לזוז עד שמישהו יבוא
ויסביר לי למה אני רץ ולמה זה כל כך חשוב
|
|
|
באמת תודה לך,
חווה. היית
חייבת לאכול
מהעץ ההוא,
נכון?
את יודעת כמה
כאב ראש היה
נחסך מאיתנו
אילולא העונש
הקולקטיבי הזה? |
|
