|
לפעמים כאשר ממש קשה לי עם עודף הביקורת
העצמית והניתוח האישי הבלתי פוסק,
אני יושבת לכתוב משהו...
מישהו אמר לך שהחיים הם לא קופסת שוקולד, את אמרת לה שהחיים הם
הרגעים הקטנים שאוספים בדרך. היא רצתה לאסוף איתך רגעים קטנים
לנצח, נצח היה גדול עליך.
|
שיעור בתולדות הצללים:
- אסור להתרכז
- אסור להתחמק
|
הוא ידע שהרגע יבוא, הוא הרגיש את זה בכל עצם מעצמותיו ובכל
זאת עקב מבטו בעגמומיות יתרה אחר מעוף הציפורים. ליבו מלא
שאלות וגדוש עד להתפקע בנהיות ורצונות. עיניו החומות מלאות
עצבות יתרה, עגמומיות מה, סיפור שאך זה החל אך לא יבוא אל
סופו.
|
שומרי עולם, שומרי עצות
גם הם יודו בלית ברירה
שלא קיימת אמת גמורה
|
מסגרת
לכל חלומותי
מין מרובע חסום רגשית
ויופי בעל בעיה נפשית
|
קוראת לך לבוא אליי
ויש לי רגש מעורפל
שכחתי עד לאן חושי
יובילוני יחפה
|
שוב נוברת בין דפי השתיקה
בין פרקים של ייאוש וכותרות אכזבה.
וכמו אתמול היה זה ששמי הופיע באוקסימורון גורלי...
מ ת ו ס ב כ ת, האם האשמה היא רק בי?
|
חלמתי חלום על סופר חילזון
ובלשן שדובר רק יפנית
ותינוקת קטנה עם שמיכה ישנה
שגדלה להיות גנרלית .
|
מלטפת את הלילה ברכות לא מתפשרת
מרטיטה כוכבים כיהלומים בליל כלולות
|
משהו נשבר
במרחב שפיות זמני
גופי צונח לאיטו כאן בהילוך איטי
|
עצבנות מתוקה, היא אומרת
וליבי שוב מחייך,
היא מביטה בי ברוך ולוחשת:
זה מה שאני אוהבת אצלך
|
שבורה
על אדן נשמתך,
על עדן הווייתך,
|
מישהו לחש לי פעם
שעברי ירדוף אותי
לנצח, פחות שמונה שמשות
|
I stood up only to find out that the Cling Clang was coming
from my very own head.
|
איבדתי את הדרך,
ביום שבו איבדתי את עצמי.
|
שיר לי עוד שיר
הלחן מנגינה
שתזרום ותמלא אותי
כמו אהבתך
|
משהו בעיניו מרגיש לי מוזר ואני מתקרבת כדי להיטיב ולראותן.
אני חשה עצמי שוקעת בעיניים הללו וכמו נופלת עמוק עמוק אל תוך
חלל שחור חסר גבולות.
|
מבטי נעוץ בכביש השחור שמבליח מדי פעם לאורה של מנורה לצד
הדרך, אך מחשבותי משוטטות הרחק מכאן. כרגיל אני, האלופה
בקפיצות בזמן כפי שמילי הכתירה אותי, מוצאת עצמי הפעם רק
יומיים קודם ללילה זה.
|
"לכמה רגעים חששתי שנעלמת לי" היא אומרת, כבר לא צוחקת והחיוך
שלה קצת חמוץ.
"כן, נו טוב, אני מרגישה שאני נעלמת לעצמי כל הזמן" אני מנסה
לשעשע אותה קצת, אך ללא הצלחה.
|
תמיד אהבתי את החושך.
במקום שאין בו כמעט דבר לומדים להעריך את המעט ואת המוחלט.
חושך הוא מוחלט, ובתור שכזה הוא מוערך.
|
"אבא, אם אנחנו בשומקום מה הוא החור שם במרחק? שומקום 2?"
"זה המקום בו שני העולמות נפגשים והשמש שורפת את האינסוף
והופכת אותו למשהו אחר."
|
הוא היה כל כך מעניין, עומד כך על קיר חדרי...
עכבישים עכבישים, שימו סוף ליתושים!!!
|
|
|
