[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה










אל היוצרים המוערכים על ידי דלית ספיר
נסיון קצת יומרני בינתיים לכתוב יומן מאוד אישי. זה
התחיל בתור תיעוד של תשעה חודשים עד לגיל השלושים
שקרו תוך כדי כתיבה דרך אגב (זמן אמת. יו קנואו).
התווספו הרבה קטעי פלאשבאק לפי דרישת הקהל (אלה שלא
מחכים לעורכים פה שיאשרו משהו ומכירים את מעללי
מקודם) ויש הקוראים לזה אוטוביוגרפיה. אני עדיין
קוראת לזה תרפיה לא בריאה.

אם הייתי בצד אחורי של ספר זה היה נשמע ככה (נתתי
למישהו אחר לכתוב וזה מילים שלו) :
דלית ספיר היא דוקטורנטית יפה מדי עם חוש נקמה מפותח
החווה משבר גיל שלושים טיפוסי ומנסה לתאר אותו ואת
עשר השנים הקודמות בנסיון להבהיר את עצמה לסביבה (יש
אנשים שקראו את התאור הזה וטוענים שאני יוצאת בו
מגלומנית ובלתי נעימה. אי אפשר לרצות את כולם
מסתבר).

אם הייתי קורא שביקר כאן פעם הייתי אומרת לכם לקרוא
לפי הסדר כי זה עלילתי

אם הייתי ציפור הייתי סנונית

לבקשת הקוראים ברצף (חלק מהדברים אני שומרת כרגע בצד
והם מצויינים לכן בהערות מתחכמות בצידם) :

1. תרנגול הודו קר
2. אחוות נשים
3. מחזוריות
4. מסיכות
5. כולה רב"טית
6. קארמה רעה
7. הלבנים והלבנות
8. בימי שני אנחנו מזדיינים
9. שיר אופטימי
10. טרמינל
11. רווקה של האמנויות
12. גרעינים
12א. מסיבות משפחתיות
14. חסך תאומי
15. בבוקר תצאי
16. ללא שם(כרגע עובר כתיבה)
17. בהוקרה (הערה מתחכמת בצידו)
18. מכתב מאיש לא אלמוני (הערה מתחכמת בצידו)
19. זה שאתה פאראנואיד (הערה מתחכמת בצידו)
20. לא אומר שלא עוקבים אחריך (הערה מתחכמת בצידו)
21. דברים שעושים בפילדלפיה כשאתה על אוטומט
22. דבי
23. גבי
24. מסיבות (הערה מתחכמת בצידו)
25. החושך שבקצה המנהרה
26. האגדה של דניאל
27. דניאל (הערה מתחכמת בצידו)
28. שיח נשים (הערה מתחכמת בצידו)
29. קפה אצל גבי (הערה מתחכמת בצידו)
30. שעת המאפליה (הערה מתחכמת בצידו)
31. שלווה (הערה מתחכמת בצידו)
32. חיים חדשים (הערה מתחכמת בצידו)




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
יומן
אני מדממת להנאתי בבית קפה עקר. מחפשת איך לגסוס בשקט בלי
שישימו לב אלי. ואת ? את שמחה. את מאושרת. את קורנת. את כלבה.
תמותי. תמותי כבר עם הארוס שלך.

יומן
רצית להיות ברמנית. הגעת לעבודה הזאת בגלל זה. את האיש שהביא
אותך למקום הזה לא ראית כבר הרבה זמן. הוא בהתחלה היה מגיע,
בעיקר בשביל להסתכל על ההתרחשויות. הוא אהב להסתכל. גם את
הסתכלת בהתחלה. רק הסתכלת. יש סף מסוים שצריך לעבור בשביל
להפסיק להסתכל ולהתחיל לשחק

יומן
בימי שני אנחנו מזדיינים. לא עושים אהבה, לא מתעלסים, לא
לומדים את רזי הגוף, לא מקיימים יחסים, לא נמצאים במצב
אינטימי, לא הופכים לחיה עם שמונה הגפיים, לא עוסקים בתשמישי
מיטה, לא עושים את זה. אנחנו מזדיינים.

יומן
הוא התקשר בבוקר שאחרי. לא ענית. בצהרים הוא התקשר שוב. קבעת
איתו שיאסוף אותך ותלכו לראות סרט. אחר כך חזרתם לדירה שלו וזה
היה נוהל זהה לערב אתמול. הוא היה מוקסם ממך יותר מדי בשביל
לשים לב שאת לא באמת שם.

יומן
"תגידי" אמר לך אחד מסדרה של לקוחות טורדנים "מה בחורה יפה
כמוך עושה במקום כזה ?" "מאפרת לתוך הגרעינים" ענית ומסרת לו
את שקית הפיצוחים שביקש.

יומן
למה אני כועסת ? למה אני כועסת ? המשכתי לכתוב את השאלה הזאת
ולא הצלחתי למצוא לה תשובה. "את כועסת כי היא בהריון". "כן.
אבל זאת לא סיבה. אני מתחתנת, מצידי שהיא תתעבר כל היום וכל
הלילה".

יומן
"לאיפה נוסעת אישה יפה כמוך באמצע הלילה" שאל נהג המונית.
"עיסקת סמים" זרקת. "את לא סוחרת סמים. את לא יכולה לעבוד
עלי". נהג המונית לא היה שנון. "אוקיי. אני נוסעת להזדיין כמו
מטורפת עם החבר שלי". "לא את לא. אין לך מבט של מישהי תפוסה
ומסופקת". לא שנון אבל...

יומן
'פעם הייתה עלמה' סיפר לי דניאל בנסיעה הביתה, כשאני מכורבלת
בתוך מעיל העור שלו במושב שלידו והרדיו שותק. 'פעם הייתה עלמה
מיוחדת. היא לא היתה יפה במיוחד. היא לא היתה חכמה במיוחד. אבל
היא הייתה מיוחדת'.

יומן
חלק גדול מהחיים זה המוות. קלישאי משהו. אבל המוות הוא קלישאה
אחרי הכל. ובתוך כל ההמולה שהיא החיים המוות הוא קלישאה שקטה.

יומן
התיישבת על הרצפה מול המכונה והסתכלת לתוך התוף. אמרת לה "אני
יודעת שאת שלו אבל אם את לא תסבירי לי איך את עובדת ותוציאי את
כל הכביסה שלמה אני מחר תורמת אותך לבית לילדים חוסים ושם זה
לא תחרה וסאטן. שם זה בוץ וחיתולים".

יומן
הפעם זה רק הם והם העבירו טיסה שלמה לבדם ביחד. בלי בני משפחה
להפריד, בני-זוג חדשים להסיח את הדעת, חברים, אורחים. זה רק
הם. ואני שוב אותה ילדה שיצאה משלב ההדחקה והתחילה לקוות שזה
היה סתם ריב ריגעי וההורים שלה יחזרו להיות ביחד ויפסיקו לריב
בצרחות נוראיות.

יומן
תודה רבה ואני אפילו אתן לך בפגישה הראשונה, בלי פור-פליי, אני
לא צריכה לגמור, אתה לא צריך להישאר לישון ואתה לא חייב להתקשר
אחר-כך אם אתה לא רוצה ותעביר את הטלפון שלי לחברים שלך באותה
הזדמנות כי אני כולה רב"טית.

יומן
רומח הדרקון. זאת היתה צריכה להיות הבחירה שלך. רומח הדרקון.
זה לא היה כזה נורא לקרוא את זה. וזה ספר שעזר למצוא נושא
לשיחה עם בנים בחטיבת הביניים. אבל לא, את בחרת את IT. זה.
סיפור הילדות המושלם שממלא את הנפש בנוסטלגיה מגולגלת בתוך פחד
בריא.

יומן
אין טיזר, השם לא אטרקטיבי, מומלץ לקרוא חלקים קודמים וזה 11
עמודים. תתמודדו עם זה או שתקראו משהו יותר קצר.

יומן
"את מכירה אותו ?" היא שואלת, קולה קצת רועד. כן מתוקה מה
לעשות. תילחצי קצת. למזלך את תילחצי רק קצת כי לא נראה לי שאני
או הוא הולכים לספר מה בדיוק עשינו. אחרי כמה נפנופים שלה
שניכרת בהן הנואשות הוא ניגש. "שלום אני אפס (שם בדוי)". הוא
לא מזהה.

יומן
את הולכת לחתונה של חברה שלך והאקס שלך. את תפגשי שם את המשפחה
שלה ששונאת אותך ואת המשפחה שלו שמקללת אותך. את תרגישי חרא כי
חתונות זה לא משהו טוב בשבילך במצבך העכשווי. את גם ככה נוטה
למשוך אש מטבעך ואת נכנסת לחבית חומר נפץ שכתוב עליה 'עבור
דלית'. בשביל מה?

יומן
"זה נהיה רציני מדי" שיקרת. "מה רע בזה ?" הוא שאל. "אני לא
אוהבת אותך יותר" שיקרת שוב. לגבי המילה "יותר" כמובן. "אני לא
יכולה להסביר את זה" זייפת דמעה. "אתה אדם מקסים אבל הפסקתי
לחלום עליך בלילה וזה הסימן שלי שמשהו נגמר" סיימת את סדרת
ההמצאות שלך

יומן
יד אחת הולכת לכיוון השלט של המזגן. את מקשיבה לאוויר החם
שמתחיל למלא את החלל של הדירה. יש שם מזגן מפוצל אמיתי, הוא
אמר אחרי שראה את הדירה. שכחת לומר שיש גם שכנה פוסטמה. יש שם
מזגן, לא נצטרך להפעיל רדיאטורים ולקפוא בחורף. אז הנה המזגן,
הרעש היחיד שאפשר לשמו


לרשימת יצירות השירה החדשות
געגוע
אל תוך חיי אני מדממת
פרגים של טירוף ווורדים של שנאה
ומתוך מחסומי אתה שוב אוזל לי
כמו זכרון של תקווה אבודה

רומנטיקה
ובעיניך אני רואה את העתיד




הולנד: מדינה
שטוחה עם אנשים
נחמדים שמעשנים
גראס, ושמייצרת
אחלה גבינות.


מתוך: המילון
שמכיל את כל
ההגדרות ביקום,
לא כולל מה זה
לעזאזל:
"חרשפרץ"


תרומה לבמה





יוצר מס' 8353. בבמה מאז 21/12/01 0:52

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לדלית ספיר
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה