|
הכל מסתיים בנקודה,
אין התחלה ואין סוף,
אין עבר ואין עתיד,
הכל כאן
|
הכאב הוא חלק מהשלמות, המודעות מחפשת את דרכה ממבוך הצער.
האותיות והמילים מנווטות בבטחון בים היגון.
העיניים פקוחות.
אני עוצר.
|
לפעמים זה נראה כי כל זה סתם קשקוש, הרי זה מה שזה. אני סתם
מנסה עוד משהו - נותן לעיפרון לצייר על הדף, מקווה שזה יעזור
להתמודד עם העצבות וכל מה שנכתב נכון במימד רגעי שבו הרגע עצמו
בוחר לשהות ורק שם. כשאני מודע לרגע אני יכול לשנות את המימד.
|
|
|
מה זה ירוק
בפינה?
עגבינה שעדיין
לא הבשילה
בעונש.
מה זה צהוב
בפינה?
עגבניה שכמעט
הבשילה בעונש.
מה זה אדום
בפינה?
עגבניה בעונש.
מה זה חום
בפינה?
אותה עגבניה
אחרי שבועיים.
מה זה שחור
בפינה?
ילד שתקע מזלג
בשטקר. |
|
