|
משוררת, כלת פרס ראש הממשלה לסופרים ולמשוררים
עבריים ליצירה ספרותית לשנת תשס"ח.
כותבת ומפרסמת שנים רבות במיטב כתבי-העת, במדורי
הספרות בעיתונות, בתערוכות ובאנתולוגיות, ושירים פרי
עטה מוקראים בערבי ספרות, בפסטיבלי שירה וברדיו.
ספר שיריה תופרת מילים (הוצאת כרמל, ירושלים,
יוני 2006), יצא בתמיכת "קרן יהושע רבינוביץ
לאמנויות" ו"קרן עמו"ס - לשכת הנשיא" וזכה לביקורות
ולתגובות אוהדות. בכתובים ספר שירה נוסף שעתיד לראות
אור.
חברת אגודת הסופרים העברים במדינת ישראל, איגוד
הסופרים הכללי בישראל ואקו"ם.
פרסומים: קשת החדשה, עתון 77, מאזנים, שבו, הליקון,
טיים אאוט תל-אביב, אפיריון, פסיפס, עמדה, מקור
ראשון, אדומה (אנתולוגיה), קול שירה (אנתולוגיה),
שישים שירים ונצח (אנתולוגיה), ועוד.
קראה משיריה על במות רבות, ביניהן: בית אריאלה
(ת"א), פאב מישל (ת"א), מרתף 10 (חיפה), תיאטרון
תמונע (ת"א), קפה תיאו (ת"א), התיאטרון היהודי-ערבי
(יפו), פסטיבל small במה מס' 4 (אוניברסיטת ת"א),
ערב משוררים מטעם עתון 77 (ת"א), צוותא 2 (ת"א), ערב
משוררים מטעם איגוד הסופרים הכללי בישראל (ת"א),
ארועי שירה מטעם אגודת הסופרים העברים במדינת ישראל
(ת"א, נצרת עילית, אשקלון), פסטיבל המשוררים הישראלי
- חגיגה 2008 (מטולה).
השירים המופיעים ב"במה חדשה" פורסמו בכתבי-עת
ומופיעים בספר השירה תופרת מילים. לקריאת יצירות
נוספות, ולהאזנה לשירים שהוקראו ברדיו ולשירים
מולחנים, לחץ על הלינק שמתחת לתמונה.
"עשר, תשע, שמונה, שבע, שש, חמש, ארבע, שלוש, שתיים, אחת,"
מכריז המחשב. אפוד המיקרופון שעלי משמיע פעימות לבי המואצות,
והמוניטור מקרין על מסך את עוצמת הצירים. עיני ממוקדות בחרדה
בפקק הנחלץ מצוואר מבחנת המדגרה. עוד לחיצה, ועוד אחת, ובו
זמנית מגיחים לעולם...
|
את קמה
והשערות מרפדות את הכרית
הולכות ומתמעטות על ראש
שלא כדרך הטבע.
|
באביב של 1944
על עגלה רתומה לסוסים
אני מתחיל להתבגר
|
בערב בחצר בית ביאליק
משוררים וברכות למכביר
|
מי שאליו אושר כורך
כנף חיי עולם חורך
|
אנו נפגשים
לחגוג את יום ההולדת שלך.
פרחים לא באים בחשבון.
אני כבר יודעת
אינך אוהב שנובלים
|
מטליאה שאריות
חלום
לכתונת שפיות
|
להכניס את המח
לקופסת גפרורים
ללחוץ אותו בכח
לפורר לפירורים
|
מניין זוגות
עיניים כבר היו שם, מטפסות
במעלה המרזב כחתול
שחור ומיומן
|
אחות לי קטנה ושאלות אין לה
מכונסת בבני ברק בחסות השכינה
תחת כנפיה בעל וארבעה ילדים
|
נשענת על נוף הקיר המתפורר
של ערש ילדותי
ענבי המוסקט של סבא תססו זעם
החמצה וחמיצות נענדים כטבעת ערפל
|
בתקרת הכנסיה
מעל למדונה ולויטראז'ים
חרצו עקבות הזמן
סדקים בין ארץ לשמיים
|
בין הסמטאות של שבזי
מתחת לשמיכת עננים
בוהה בי מגרש זנוח.
|
יושבת בסדק
בין שני בתים
פיסת שמים ים עץ
מחט אויר משקוף
|
שריג זהב מסתלסל בגאווה
ענבי דם בשרניים בגון יין
דובדבן נוטף חדוות פיתוי
אפרסק תאווה לכל עין
|
בלילה פתחתי את החלון
להקשיב לשירת העשבים.
רוח צפונית נשבה
|
הלבנה במלואה ואני במיטבי
מטפסת בדבקות על
גבעות צלעותיך
מנסה לאחות את
הצלע למקומה
|
מאפשר לאור לזנק מחרכי העיניים
כשני נמרים שיוצאים מגדרם.
|
ערב שבועות, חן מתן תורה, חג הביכורים,
רואה אור בהוצאת כרמל, ירושלים,
ספר שירי "תופרת מילים"
חג שמח !
(1.6.2006)
|
ראש שבור - צבע על שעוות נר
|
עלה תאנה - הכל מתחיל מהראש
|
|
פרה א': מווו
פרה ב':
קוקוריקו
פרה א': ???
פרה ב': אני
לומדת שפה זרה |
|