|
I just know there's no escape
Now once it sets its eyes on you
But I wont run,
Have to stare it in the eye
ילידת 85
מוזיקה זה החיים
ציור זה הנפש
.
.
.
ומילתך היא המגע
מלטף ומרטיט
חודר ופוצע
|
זה כואב לדעת
שאינך מזמן
שדמותך נשחקת ממוחי
|
פגעתי באיטיות אך בידיעה.
היתה אהבה? אבדה ההרגשה?
|
רציתי את השקט לקבור
להציב גורלו ככפרתי...
|
השנה חולפת ואיתה
ליבת חייך מגיעה לקיצה
ומול פניך היא עוברת
היא עטופה בשמיכה שחורה
|
חנוקה
כלואה בתוך עצמי
אין מילים להביע את הרגשתי.
|
מילים קשות
שעומדות שם
באוויר
תלויות
למשפט אינן מתחברות.
|
זה אפשרי שאזעק
שאצעק עד שתשמע
שאכה עד זוב דם
עד צאת הנשמה
|
חלשה ושפופה
עומדת מולך
דורשת יציבות בכפיה
מנחשת הבעתך
ולא רואה בכייך
|
אחרי הטלטלה.
פשוט מצפה
ובשקט מחכה
לבואה של הסערה הבאה
|
עייפתי
כבר אין בי כוחות
הרגתם אותי
|
דקירה בלב
זעקה מחרישה באזניים
מרירות עקשנית בשפתיים
דמעה מלוחה מצטברת בעיניים
|
שתי חידות במבטך
אחת אוהבת, משמרת
אחרת כואבת ודוחה.
|
אל הארכיון האישי (16 יצירות מאורכבות)
|
|
כשאני כותב
סלוגן אני צוחק
באמצע, לא כי זה
מצחיק, פשוט כי
זה מזכיר לי את
טקס יום השואה.
שרוליק
ישראלוביץ' עומד
דום. |
|
