|
היא הצליחה לעשות את הקשה מכל בשבילה- היא הצליחה
להמשיך הלאה.
לא נוטרת עוד טינה, אף מצחקקת מעט על כל מה שהיה.
כעת חווה אהבה שאין כמוהה,
והבינה שהכתיבה זה לא רק פורקן לצער,
אלא דרך מופלאה לחלוק את האושר!
אני רוצה הרבה ולא מעזה,
מפחדת לעשות שגיאה.
אני הולכת על בטוח ומפסידה המון,
אני יודעת הכל ובעצם כלום.
|
אמרת שאהבה זוהי מילה גדולה,
עם הרבה פירושים, ושלל מובנים,
ובכלל זה לא העיקר במערכת יחסים.
|
היא עברה הרבה,
רצה ונפלה ובכל פעם התגברה.
אני רוצה להיות כמוה,
ולהישאר אני.
|
היום לו חיכיתי הגיע,
היום שהתפללתי בשבילו כה הרבה בא.
|
דמעות זולגות,
רואה עיניים עצובות,
ילדה יפה, מדוע בוכה?
אך היא לא עונה,
היא רק ממשיכה בשלה,
ממשיכה לבכות,
ולנסות לחיות.
|
יש לי רק שאלה אחת: את מאושרת?
אהה נכון, את בטח עייפה מדיי ואין לך כוח לענות.
וזה לגיטימי, וזה בסדר,
כי נמאס לך, נכון?
|
את שירליה היא בדם מעריצה,
למרות שלירוניה בכלל לא חלשה.
נמירוב היא מזמן כבר לא שותה,
מתכננת בפברואר להביא בגדולה.
|
"אז נכון היא קיימת, אז נכון היה בינינו כמה 'קטעים', אז מה?
יש לי מישהי, מה אכפת לי ממנה? היה ונשכח."
למה אני ממשיכה לאהוב אותך אם כל המצב הזה רק מזיק לי, רומס
אותי ופשוט ממוטט אותי?
גיהנום שהמציאו לו מילה מאד יפה: אהבה.
|
המון אנשים עושים אותי ברגעים מסוימים כ"כ מאושרת, אבל בכל זאת
אני מרגישה תחושה מגעילה בפנים.
|
אנחנו נשמה אחת והדרכים שלנו מקבילות.
כשלך רע אז גם לי רע ואנחנו מרגישות את הכאב אחת של השניה.
את תמיד פה - כשטוב לי את תמיד תשמחי עימי,
וכשרע לי - את תמיד תהיי לצדי ואני אראה שזולגת לך דמעה מהכאב
שלי.
|
|
|
