|
היוצרת הינה ילידת חורף 1985.
מתגוררת כרגע בשזור.
גננת בחינוך המיוחד.
אני שומעת בקולך את הגעגוע. אבל שואלת בכל זאת, סתם בשביל
הפידבק.
להתקשר אלי באמצע יום עבודה. זה אחד הדברים המרגשים שיכולת
לעשות.
|
אני מהנהנת אליה ומנסה להראות הבנה. הדור הצעיר היום, אין ספק
שהוא מרגיש שיש מקום לדברים שאנחנו הקפדנו לטאטא מתחת לשטיח.
|
צעקתי את שמך והתעוררתי מיטה לידך.
בשניה שאחרי, הכאב כבר חלחל וצרב את ברכי.
|
להדוף את הרוח על ידי גופך
מסוכך מפני הגשם בעזרת גלימתך
מתפזרים עננים בהבל פה
דשאים מוריקים וקולי רפה
|
חכי לו בפסגות הרים,
חכי בוואדיות פורחים.
אל דמע, ילדה...
הוא ישוב.
|
אל הלא מוכר זוחל לו ליבה,
פושטת באחת נשל עבודתה.
|
להטיל את הפור וציפייה בליבי,
שערותיי אינן שלי, צמרמורת בגופי
|
על לחייך
שהצמיחה ורדים במהרה
שפתיי נצרבות
לאור חמה עולה
|
כשסיפרת לי את סודך
הערת שדים מרבצם.
מספר שאלות נענו
וייתכן כי כמה תסביכים הותרו.
|
על פניו מביטה לכיוון האחד,
מבפנים בועטת לכל הכיוונים
|
אין צורך לומר דבר, בעינינו אמרנו הכל -
את שלא נוכל לעשות לעולם.
|
בעודי אוחזת בקרסולך, נענעת ראשך לשלילה.
|
שונאת אותך, ולא יכולה בלעדיך.
אם אומר- אוהבת, רק עצמי אוכל להאשים.
|
ואני בתפקיד הלא נקשרת, הלא מתרגשת, רק חייכתי קלושות.
|
|
|
לא איטונג
לא קונה
אחמד מכביש
שועפת |
|
