|
לא גוף שלישי ולא ענינים. דוד זה השם. תקראו פשוט
תקראו, יותר מזה אין לאל ידי לחשוף לפחות לא עתה.
לו רק היו יותר, היו דמעות עיני. לו פרוץ זעם כאבי הייתי מוצא
בין שורות ושיברי.
|
קשה הכתיבה, קשה ההבעה וקשה שבעתיים נוכחותך. הלבטים אם לכתוב
הוכרעו בידי החופש הנושק לצורך העז שבכתיבה. המועקה העומדת
ביסוד התהייה על שפתך רובצת על אשיות ליבי ומרביצה בסבלי, היא
איננה נותנת לי מנוח ומלבה בהתמדה את גחלי התסכול
|
היום בין ערביים של דמדומי שחר בעוד היסוסה של החמה נמהל
בגסיסת הירח, עת רצון ואי-שקט, רגעי שלווה מטרידה.
|
מחסן של ילד אדמוני ובחללו הדל אך קומקום
|
|
|
טוב אוהל דל
במולדת מארמון
זהב בניכר
אבא שלי |
|
