|
כמה נפשות
בכו חרש, בשבר
(הבריאה נמשכת בזהר והוד)?
|
לקום
קפה אחד, סוכר
מים חמים
וחזרה להרהורים הארוכים
ולטענה הסופנית
שהאדם, הריהו בודד.
|
תלכי כבר.
אינני רוצה בך עוד.
תהפכי לזכרון רחוק
שיעלה באחרית ימי
כסיפור יפה לילדים.
|
את המוחלטות שבאהבה
הכנה, התמימה, השלמה.
|
המון אנשים
יש בעיר הזאת, המון אנשים.
מכל הגדלים והצורות,
מכל הסוגים והמינים.
|
אני אכריח עצמי
לכתוב שיר שמח,
כי העצב דביק -
ושוקעים בו מהר.
|
|
|
מצה זה חמץ?
אחת שמושפעת
מהסנובה החרדית. |
|
