|
מילים ללא סכר
גבול היאוש המוכר
הרגע המדויק שחומק מאיתנו
פעם אחר פעם
מתוך אותה תקוה משויפת
שפעם זה יהיה אחרת
מעבר לדעת, מעבר למילה.
הממלכה שגלויה רק לנו
המביטים פנימה אל החושך
מוסתרים בקרנות הרחוב העכור,
לכודים ברשת הנטווית,
במרווח הימים החולפים,
תוהים, נכלמים
על הברק המנצנץ
בקור העכביש.
מילים ללא סכר
הן גבול היאוש
הרגע המדויק שחומק מאיתנו
|
אני הוא האנטי כרייסט
אני הוא האנרכיסט
לא יודע מה אני רוצה
אבל אני יודע מה אני מקבל
אני רוצה להרוס הכל, הכל, הכל...
|
כל יום שיר חדש
כדי לתהות חרישית
על גוונים שונים של אפור ומרחק
|
וכשאתה לבד בחושך
וסביבך אין אף אחד
כשבפנים הכל בוער
ובחוץ הגשם לא נפסק...
|
שיטבעו האוניות שישרף הפחד
אולי ניפול אחורה לעולם
בלי כאב לב, בלי אשמה
בלי עבר
בלי לפחד, בלי חרטה
בלי מחר
|
לפעמים היא אומרת שהיא לא מבינה
איך אפשר פה לחיות בלי שימחה עצומה
אוהבת את כל הדברים הקטנים
שגורמים לה להרגיש כמו ילדה אינסופית
הנה מתנת יום הולדת שלי למיה
|
כלום כלום
ממלכתי תמורת כלום
אבוד מול אורות מתרחקים
|
ניסיתי ונכשלתי
הגיע הזמן להודות
שיש דברים שלמרות הכל
לא נועדו להיות...
|
|
היום האודישן
ל"אפרוחי הנגב",
מחר האודישן
ל"תרנגולים"!
אפרוח ורוד,
חושב בגדול. |
|