|
 7195065
1980 זו השנה, סוף 1980 ליתר דיוק. עקרב גאה.
הוא לא כותב ותיק, הוא בהחלט מתחיל. וללא שום צניעות
מזויפת (הוא בהחלט לא צנוע) צריך לומר שהוא מודע
ליכולתיו המוגבלות. הוא אוהב כל מה שהוא כותב, הוא
לא מצפה שאחרים גם כן (הוא בהחלט מקווה).
תגובות, הערות וביקורות בונות יתקבלו בברכה, בשמחה
ולא בשום צורה מקורית אחרת.
הוא מצליח לשמור על עצמו שמח, מאושר וכמעט תמיד
בריא.
אה, כן הוא גם ג'ינג'י.
פעם הוא אהב אותה, ככה הוא מאמין.
הוא זוכר את אותו יום כאילו זה היה אתמול. הוא אמר לה שהוא
אוהב אותה והיא אמרה לו שהיא אוהבת אותו.
|
בעצם השד כבר כ"כ גדל שכבר לא יכולתי להילחם בו אפילו אם
רציתי. ובעצם למה לי לרצות את זה? הוא כבר הפך לחלק ממני,
לפרצוף השני שלי. הכאב, הרי הוא נמצא בכל מקום אם מחפשים אותו.
|
והנה השיא - הקתרזיס מתקרב
אני מתאמץ - מתפרץ כמו הר געש
ושקט מוחלט חוץ מפעימות הלב
|
אני אוסף חיים
יש לי אוסף עם כל מיני סוגים
זה די פשוט
|
אני מגיע מעלה, מתיישב על ענף ומשתהה. אני מחכה על הענף עד שזה
מכה בי. הפלא הזה, היופי, ההרגשה שקשה לי לתאר
|
|
|
אם אני אבוא חצי
ערומה ועם נחש
לערבמה, אז גם
אני אוכל להיות
כוסית של הבמה?
אחת מנסה להשתלט |
|
