|
אז ככה. דוד נתן, הידוע בכינויו DAVE ,נולד
באוקראינה
בשם דמיטרי רזניק ,בשנת 1982. בגיל 6 עלה ארצה,
לב"ש,
בה גדל ולמד.כעת הוא משרת בצה"ל. את הצד היוצר שבו
הכיר לראשונה בכיתה ו' כאשר המורה הטילה על הכיתה
משימה:
לכתוב שיר.
מאז דוד נתן התאהב בכתיבה והחל להריץ קילומטראז'
של דיו על גבי דפים.
בגיל 17 החליט שהוא רוצה לנגן בגיטרה ולמד בעצמו
לנגן.
יחד עם הגיטרה באו גם הלחנה ושירה.
צילום הוא תחביב חדש אצלו שהתפתח עקב נסיונות
לפענח את דרכי התפעול של הדיגיטלית החדשה של אבא.
אז בקרו, קראו, צפו ודרגו יצרותיו והגיבו עליהן
בדפיוצר שלו.
תהנו!
התרוממה ידו גבוה גבוה
ופתאום נראתה גדולה כפליים,
כאילו התנפחה בן רגע.
"סקאח!" נשמע רעש סתירה
|
צביעת פנים בשביל הרעל והיה הרבה רעל, כמה צילומים עם החבר'ה,
למזכרת, למרות שאמונות תפלות לא מיטיבות עם המצטלמים לפני מבצע
החלטנו לעשות את זה כי זה לא מעצר שגרתי.
|
רקד, שר ,ניגן, אהב. הוא אהב.
אך התאונה לקחה אותה לתמיד.
היא תמיד תשאר במשאית ההיא.
|
נעלמו עקבותיה
כך סתם
נאלמו מילותיה
קולה נדם
|
שורף המגדלים
אל תשאלו על מי זה נכתב
|
קולה עדין כצליל כינור
"אתה ממהר?"
"האין כולנו?" עניתי
|
בקצה הרחוב נשמעו צרחות
זו אשה? או אם זו הרוח?
|
כמעט אלוהית
אך אשה
ושכחתי כשראיתיה
|
יש גם מן הצבע
יש צבע
אדום מכסה על שחור העפר
ושוב יכסה העפר על אדום
|
"תכתוב לי שיר"
היא אמרה
"תן לי השראה"
|
ושוב הבטחתי שאלך
שוב שיקרתי לעצמי
|
ציפיה דרוכה
ליום חג
מבורך
|
שמה אף לא לחשה
צרבה על עורי
צרבה כינויה על בשרי
|
'זה צלף טוב'
חשב לעצמו
הערבי הגוסס
|
היום ראיתי איך נשרו העלים
כנראה שהם חשבו שעכשיו
כנראה שהם חשבו שזה סתיו
|
|
|
עד הסלוגן
הבא...
אה אה אה
אווווווווווווווווווו
עד הסלוגן
הבא...
יויו עושה קמבק
בתחום המוזיקלי |
|
