|
לעד תידמה התשוקה למגע יד,
לחום הגוף והנשמה
|
כשמתו לך יקיריך,
כשהייתי חולה והיית לצידי,
לא הבנתי,
לא ראיתי את כאבך,
|
כי תשוקתי לא אליך עוד,
לשוני לא תדבק לחכי
|
לא בעובדות תשתפי,
בסיפורים, השקפת חיים,
במשמעות נסתרת, בדברים שקרו,
מעשים שנעשו, בתשוקות שלא מולאו.
|
את מחיי נעקרת ומקומך שומם,
זכות התקופה, חיים שהיו.
|
ובטובתה דאגה ובדאגתה הטובה,
לא טובה היא לי - לא עוד.
|
רק לי - אושר - רק לי - רון.
|
את היקר נקנה בשטרות.
האושר בא מהחומר.
|
הזיוף ימשיך ויהדהד, הזיכרון.
פלסטיק על עור
|
לא יכולתי לראות בייסורייך
|
כה זכה הייתה זו, בודדה היא כעת
|
|
|
מה אתה כל כך
מופתע?
בולעת |
|
