[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה










אל היוצרים המוערכים על ידי דוד כנפו
החלטתי לחזור




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
זוגיות
מקוריות מפתיעה.


לרשימת יצירות השירה החדשות
מצאתי את שלי. אחים יפים ואחיות.

עד לשם.

הלל
שמחת חיים

את לא שומעת?

אהבה
קרוב אני. רחוק ממך.
ברחוב אני. על מיטתך.
יושב אני. רוצה אצלך.

קצרצר
אני חושב וזה מתחיל לכאוב לי.

גיהנום
אתמול העברתי טסט את האוטו.
עבר במכה הראשונה.
שלשום הצלחתי בראיון לעבודה

ההשראה באה לי מדוד אחר.

עוד מכתבים רבים של אהבה, אזרוק לך על מצחך.

אהבה
חושים.

וכל כך רציתי לנשק לה את הברך

שיר ילדים
בריבוע שלי יש קצת שמש ואור.

קצרצר
תמיד אמרו שאני גאון של אמא.
גם של אבא.

ג'ננה
ומה?

לעשות דאווין
על ילדה בת 16

הכל.

ואם אני אגיד לך שאני אוהב אותך?

אהבה
רק שלנו.

והלב רוצה לצעוק.
והלב רוצה לשתוק.
והגוף אומר לצעוד.

וכמו כן שנהניתי.
וכמו כן שעשיתי חיים.
וכמו כן שהיה סבבה.
ואף על פי כן שנגמר.

ותמונה אחת שלו, ישן קרוע במיטה
שווה לאלף רגעים גוברים של חרדה
היה באמבוש כל הלילה
לחץ דם בירידה

הארוך.

ואני? אני עדיין

כשהמחשבה נוגעת בביצים היא מתכווצת.

אז עכשיו פשוט קומי ולכי מפה יותר מהר ממהר.
לכי כוס אוחתק.
לכי. ואל תחזרי בחיים העלובים שלך.

לכי!

אהבה
כשהיא אמרה לי שתמיד יהיה לי מקום חמים ונעים אצלה בלב

אהבה נכזבת
קשות.

ג'ננה
אל כיפונת.

הגות
איזה רגיש מגעיל נהייתי

רק.

וויש

תשמרי לי עלייך. אישה יקרה.
תשמרי לי עלייך. ודי.

אני הכי רוצה שיתפסו אותי במעילה.

תרים


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
אהה.

הרהור
וכולם. אבל כולם. היו. פשוט היו.
אז מה?
לא יודע.
אתם יודעים מה? כן יודע.
בגלל שכן אכפת לי, אני אנסה לעשות שלכולם יהיה אכפת כמוני.

ארצישראל
אם רק.

אני אוהב לקחת את המחדד בידי האחת, ואת העיפרון החדש בידי
השניה

ארצישראל
ביציאה מבית קברות, כולם מרגישים טוב פתאום.
(החולים קצת פחות).

כן.

תפסתי שניים.

אינטרוספקטיבי
WHAT'S UP

הומור
ולפעמים היה לי בא לצעוק לו

את!

הגות
עשיתי לי חג ביום ראשון שעבר, לקחתי חלון וינשוף ועכבר.
נסענו ליער המשולש בשמיים, נתקענו בפקק ולקח שעתיים.

זעם.

אמונה
אני כבר לא מחפש אנשים שהלכו לי לאיבוד.
הרי מה הטעם בזה?

שלכם

מאוג'וד.

למה את מפריעה לי לראות כדורגל? הא?

לעזאזל.

אורבני
ממציא לי דרכים להעיף את הריח.
מדליק מזגנים ומאוורר אחד תלוי.
ולא יעזור לי כלום.

אתמול גיליתי על עצמי שאני מניאק.
משתמש וזורק.
באמת שלא אכפת לי ממי שלא אכפת לי ממנו.

אני חווה לי את משבר גיל הארבעים בגיל עשרים ושבע.
כבר לא נרדם בלילה. שואל את עצמי שאלות על עצמי. ועצמי עונה
לי.
או שהוא מסכים אתי, או שהוא צוחק עליי. או איתי. או על שנינו.
"בוא ונעשה ויאים" הוא אומר לי. "על מה?" עצמי עונה.

גם אני.

כבר הרבה זמן שאני יודע שאשתי והילדים לא אוהבים את האוכל שאני
מבשל

כואב.

זכרונות
בדיוק אתמול.




עם כל הכבוד, כל
פעיל גרינפיס או
ארגון דומה,
שמנסה להציל את
יערות הגשם.
מנגב יום, יום
את התחת שלו עם
יערות הגשם. אז
שישבו בשקט.

צרצר.


תרומה לבמה





יוצר מס' 5979. בבמה מאז 12/9/01 14:50

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לדוד כנפו
© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה