|
סוף סוף זה מתגשם עבורו, אחרי כל הזמן של הלבד הגיע זמן הביחד.
|
הכניסה לאמצע הכיכר תמיד היתה יותר קלה מיציאה ממנה, באמת שאני
לא יודע למה. בנימין כבר חיכה לי שם על האבן שעמדה במרכז האי
שלנו, ככה אהבתי לקרוא למקום הזה. ישבתי והבטתי כיצד ארז ורן
מגניבים מבט תוהה לעברנו עד העלמותם מעבר לפינה.
|
עד עכשיו קרעתי את התחת בבית אבות. הזקנים המקומטים האלה לא
מפסיקים לדבר, ולעזור להם להתלבש זה סיוט. אבל כאן לא צריך
לעשות כלום. רק לשבת ולהעביר את הזמן.
|
הן התקדמו ובהגיען למשה הרימה שרה את ראשה, מבטה ניבט אל עיניי
משה שעמד קרוב ביותר אליה מבין החיילים. בעינייה מצא משה כאב
רב והאשמה, הן האשימו אותו בשל היותו חייל ביחידה של רז.
|
האישה פתחה ספר והחלה מרפרפת בו. "אלי, כתוצאה מחטאיך בעולם
הקודם אתה תשלח לגיהנום".
אלי הסתכל אליה בפנים לא מבינות, "זה רע, נכון?"
"כן, מאוד רע." אמרה.
|
הן בסך הכל נמלים שעובדות ולא מסוגלות להסתכל מעבר לפעולות
הפשוטות שלהן, ולעומתם אני, חושבת על משמעות הדברים, מסוגלת
לנתח, לחשוב ולהבין את העולם שבו אני חיה.
|
|
|
"אם שותים, לא
צמאים."
אחת מסבירה על
חשיבות הנוזלים
בגוף, בייחוד
בקיץ. |
|
