|
כותונת פסים
עטפה גופך,
כה יפה וענוגה,
שיערך גולש
גלים, גלים,
ועורך כמשי רך למגע.
|
אין לי מנוס,
אלא להמשיך ולחיות,
אך אין נקי,
ממותך אחי
|
מחילה,
ביקשתי ממך,
אך הפנית לי עורף,
ושוב אותו החורף,
|
המוות,
קצר בחרמשו,
את חייהם,
של שישה מליון יהודים,
וכל העולם שתק,
העדיף להעלים עין.
|
|
|
הזמן מרפא
כמעט הכל
האגודה למלחמה
בסרטן |
|
