|
יליד 1944. החל לכתוב לאחרונה לאחר ביקור במרוקו
ובעיר בה נולד, סיפורים קצרים על ילדותו וכן סיפורים
ששמע בבית הוריו.
אני שמח להודיע לכם על ספרי הראשון שיצא לאור
בהוצאת "גלורי" סידרת ביכורים תאריך 23/8/04
ספר על תרבות מרוקו- "ארמונות ובוסתנים"
של דויד אלמוזנינו
הספר היינו קובץ סיפורים (20) העוסק במרוקו של אמצע
המאה שעברה.בקהילה היהודית הגדולה במרוקו, בתקופה
שבטרם העלייה לישראל,בנקודת התבוננותו של נער החי
במרוקו ושב אליה עשרות שנים אחרי, בהווי חיים של
עולים חדשים בישראל ועוד.
דברי העורך:
הסיפורים מתארים בצבעוניות ובחום תמונות וזיכרונות,
מנהגים ומקומות, מאכלים ויחסים
הספר יצא במהדורה ראשונה של 500 עותקים, אפשר לרכוש
אותו בחנויות הספרים.
מהצד השני של החדר נפתחה דלת עץ גדולה וחורקת ונכנסה אישה
גדולה ושמנה שכל לבושה היה שרשרת צדפים לבנים,
בחדר האחרון אישה כפופה עם כרס ענקית שדיה ושיערה השחור
מגיעים לה עד הרצפה,
|
אמי לעומת זאת השתעממה מאוד במקום החדש וביקשה בכל הזדמנות
מאבי לעזוב את העיירה, ואפילו שמרה את ארגזי התה הסיני הגדולים
כידה שתוכל להשתמש בהם בבוא היום להעברת המטלטלים, בניתים שמשו
כשמפה פרחונית עליהם כשולחנות בחדר האורחים.
|
שלושה ילדים נורו השבוע מכדורי גומי בידי חיילים ושוטרים
ישראלים: כדור אחד פגע בעינו של עלא הקטן מכפר קלנדיה, כדור
אחר פגע בראשו של מוחמד, וכדור אחד פגע שראשו של מג' די שהיה
בזמן התפרעות בהר הבית. שלושה כדורי גומי קטנים קטעו באיבן
שלוש ילדויות
|
לשיא מיוחד היגיעה האומנות והבניה האנדלוסית והערבית בארמונות
והבוסתנים המפוארים במרקש. כל שושלת מלכים הוסיפה לפי טעם
התקופה, מבנים מרשימים עמוסים בעיטורים ערבים וספרדים.
|
זה סיפור על שלמה שחוזר לעיירה הצפונים אחרי שירות צבאי, הוא
לא מצא עדיין עבודה, חבריו הקרובים עזבו את העיירה כידי ללמוד
בעיר, הוא מעביר את זמנו בציור נופים מהעיירה אך מוחו מוטרד
מדברים אחרים, הישועה תבוא לו ממקור בילתי צפוי.
|
סיפורים קצרצרים בסיפור אחד על ילדותי במרקש לקראת סוף מלחמת
העולם השניה , על העיר מרקש על יחודיותה, על "המדינה"שלה, על
שוק התבלינים הריחני והציבעוני ועל סימתאותיה הצרות.
|
שוטר מג"ב חודש לפני השחרור, כיפה סרוגה לראשו, חולצתו הצבאית
, משתרכת מחוץ למכנסי הדגמ"ח הירוקים והמשופשפים שלו. השוטר
נעים הליכות וטוב- לב ובעל מזג נוח וטוב, מהורהר מעט , עומד
לבדו מאחורי קוביות בטון צבועות בסיד לבן וגס,מרוצה מהשקט
מסביב מעשן להנאתו סיגר
|
הזקן היושב על כורסת עור ישנה מישיר את מבטו אלי, ממצמץ
בעניים, לפתע הוא החל לחוש, להאמין שיכל להיות שאני, זה לא
אני, זאת אומרת לא מי שחשב שאני. הוא מתנצל, "אני מציג את
עצמי, אני... חשבתי אותך למישהו אחר, אני מתנצל שוב".
|
אנו מדברים על התיישבות דייגים בתקופה החדשה בשנות חמישים
כאשר הגיעו העולים החדשים הראשונים ממרוקו כשנענו לקריאת
הציונות ומגיעים לארץ עם משפחותיהם, הם באו מוכנים לקחת חלק
בבניית הארץ מדובר בעליה משיחית גרידה הם ראו בעיניהם
שמתקיימים דברי הנביאים
|
באחד מימי הקיץ הלוהטים כאשר הייתי בבית ונהנית מקרירות המצנן
הישן והטוב, צלצל הטלפון ,מעברו השני של הקו הייתה "קרין"
שדברה עברית במבטה צרפתי כבד,"אני מחר באילת במועדון הים
התיכון, תבוא לבקר אותי, אני מגיעה ממרוקו, הבאתי חבילה לאשתך.
|
הברברים הם תושביו הטבעיים של האטלס במרוקו הם היו במרוקו עוד
לפני המוסלמים, הגברים הם לוחמים אמיצים שנלחמו בכל כובש.
כשהערבים כבשו את מרוקו הם לא קבלו את הדת המוסלמית כדבר מובן
מאליו ושחלקם העדיפו את הדת היהודית.
|
את השיר הידוע "הפרוטה והירח" ידעתי מזמן וכאשר היה לי מצב
רוח טוב זמזמתי אותו רחוק מכולם במקלחת כדי שאיש לא ישמע אותי
ולא יצחק, אבל רק כשהתבגרתי והייתי לבעל משפחה, שעליו הוטל
לכלכל אותה, הבינותי את פירוש המילים.
|
בנקודה היו בתפקיד, שני שוטרים משועממים, עבדול ויצחק, האישה
סיפרה להם שהיא יהודיה וחיה עם ערבי ממשפחת אל-חוסיני ושהם
מתגוררים בבית הנמצא בשכונה המעורבת בעיר, על התפר בין עכו
לעתיקה, האישה סיפרה לשוטרים שהיא נתונה להתפרצות של בעלה
האלים
|
ביום קיץ חם במיוחד ירדה בתחנת "אגד" באילת, מאוטובוס ממוזג
שהיגיע מחיפה מיה, חיילת "משוחררת" שולי חולצתה הדקה קשורים
על חזה ערום על רגליה הארוכות מכנסיים קצרים והדוקים,
המבליטים היטב את גופה החטוב.
|
תמיד השתרך אחרי הוריו קשה היום הלך אחריהם לכל מקום גורר את
רגלו השמלית שלא תמיד נשמעה לו.
|
בכיכר השוק, באשקלון התקהלות של אנשים ,אדם שוכב בשלולית
לרגליו ארגז עץ שבור וירקות מפוזרים סביבו.
'חכה, אתה כבר תשלם לי על זה"!!. צועק האדם השוכב בשלולית.
הוא פונה לעבר השוטר ומצביע על אדם העומד בקהל. "הוא תקע לי
סיגריה בפרצוף".
"להתפזר", להתפזר אמר
|
גברים מיוחמים רצים ערומים ברחובות העיר ומתחרים במשגל לעיני
ההמונים, המאיצים בהם לעיני ילדי בתי ספר, שמתלוננים במשטרה
ומפרסמים על המקרה בעיתון.
|
היא למדה לחבב את הנער, "פרא האדם", מלך הכיתה שהיה השליט והרך
בה בשעה. הייתה גאה בו, עד מהרה נעשו בעלי ברית ולבעלי סוד,
בחכמתה הטבעית הצליחה למתן את מזגו הסוער והייתה בדרך לכבוש את
מקום "מלכת הכיתה".
|
למעגלים של מספרי הסיפורים בכיכר היה קהל קבוע, כל יום בערב
באותה השעה נפגשים עם המספר שהיה אהוב עליהם שממשיך את הסיפור
שהפסיק אתמול , גם אם הגעת באמצע סיפור הייתה נהנה כי המספרים
ידעו את מלכתם כהלכה ידעו אך לרתק את הקהל שלהם שלא ילכו
למעגלים אחרים.
|
הבדווים המבוגרים נהנו מהרפואה המודרנית הצליחו לחיות עד גיל
מבוגר יחסית. האוכלוסייה גדלה אך הפרנסה לא. הישראלים עדיין לא
"גילו" את המרחבים העצומים של סיני
|
במוגדור(עיר במרוקו) אבי היה סוכן -נוסע של חברת סוכריות
צרפתית , היה מספק סוכריות , לחנויות הקטנות בכפרים הערבים
הכי נידחים חבריו המוסלמים אהבו לפנק אותו בתוצרת מקומית, כל
פעם שהגיע הביתה, אחרי היעדרות של כמה ימים היה מביא אייתו
דבר מה שקנה או קיבל
|
סגרתי את ספר הזיכרון שדפיו חומים וקצבותיהם מתפוררים ושקעתי
בהרהורים. אני מחזיק בידי ספר מקורי מהמאה שעברה יש שם שמות של
אנשים שחיו באמת בפראג בוינה ברוטמברג. מי כל האנשים האלה?
|
השמיים בוכים, זרם הגשם על החלונות לא פסק והפך את הנוף לציור
סוריאליסטי קצת דמיוני שהזכיר את הציורים של "סלוודור דאלי"
הצייר ההוא עם השפם המרוח בשעווה. יכולתי להריח ולחוש את הכל
מסביב בדיוק כמו שהיה אז.
|
והוא יושב וחושב, אולי היה צריך להודות לשוטרים? שהתייחסו אליו
יפה!לחוקרים שימשיכו לעשות מלאכתם נאמנה, אולי הוא צריך להודות
גם למחלקה לחקירת שוטרים שעצרו אותו ושמו אותו כל הלילה בתא
מעצר ולא התנהגו אליו כמו אל קצינים אחרים שנעצרו
|
"איפה היית ב-11 בספטמבר"??.
היום שבו נגמר המזל, בהפרש של דקות, התרסקו לתוך בנייני
התאומים,שני מטוסים חטופים.
אלוהים עזב את מנהטן, הוא לא היה שם באותו היום. היום בו המקום
הכי גבוה הפך לערמת גרוטאות לוהטת. האמפריה האמריקאית לא חלמה
שיתקיפו אותה בלב ליבה
|
בשעה אחת בדיוק חברי נהג המונית נכנס הביתה ומשפשף את
הידיים,"יש אוכל!! " .
השולחן היה ערוך ובאמצע סיר השעועית הגדול מטובל היטב בפפריקה
האדומה מעלי ריחות מגרים ומזמינים.
|
אל הארכיון האישי (6 יצירות מאורכבות)
|
|
במנהטן
שבניו יורק
כשקר - באמת קר
וכשחם - באמת חם |
|
