|
"דוד" נולד בחורף 81 לבית עם אבא ואימא גם.
בילדותו לא היה חסר לדוד דבר כמעט למעט אהבה.
היצירות שלפניכם הם תוצאה של פרידה כואבת שהשאירה
פצע גדול ומדמם במקום בו פעם היה לב.
"דוד" אינו מתיימר להיות משורר או משהו בסגנון,
ויצירותיו הם הדרך האחרונה שלו להתמודד עם הכאב...
תגיבו תהיו חופשים.
ותזכרו שבסוף כולם מתים!
אחרי שהלכת
ונשארתי לבד
באפלה
|
בכל מחשבה יש אותך
בכל דבר שאני עושה
יש קצת ממך
|
ועכשיו את הלכת
ואני נשארתי רק עם
החלום,
|
עדיין כבול בשרשראות
אל ליבך
לכוד ביני לבינך
|
לוקח עוד
שאיפה
מהחומר הטוב
|
ואני ממשיך
ללכת באפלה
ללכת ללא תקווה
|
אני שונא את הלילה
כי הוא תמיד שחור ואפל
|
למה עזבת אותי?
למה השארת אותי לבד
לבד בים הכאב.
|
|
|
כשאת אומרת לא
למה את
מתכוונת?
יויו מנסח מחדש
את העיברית |
|
