[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








דוד ארינזון
Now... JUMP!

http://stagemag.co.il/Authors/398
ICQ 76838505 76838505  Fashasha

אל היצירות בבמה האהובות על דוד ארינזוןאל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונהאל היוצרים המוערכים על ידי דוד ארינזוןאל היוצרים המעריכים את דוד ארינזון
איפושהו באמצע שנות ה-80, שנת 86 ליתר דיוק, האדמה
רעדה ופלטה את היצור, שמפזר טרור כבר יותר מ-20
שנה.

בין נשימה לנשימה, עוד מחכה לחיים האמיתיים...

ממליץ לקחת כמה נשימות עמוקות לפני.




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
אגדה
The roses, my perfect roses, I couldn't feel them anymore

בלשי/מתח/ריגול
You'll die eventually

התבגרות
הנה אני יושב לי כאן, מסתכל על הדלת ומצפה לראות אותך פותחת
אותה, נכנסת, מחייכת אליי ורצה ולחבק אותי.

אהבה נכזבת
הכעס שטף את הגוף שלי, יכולתי להרגיש אותו זורם במחזור הדם
מהלב אל כול וריד בגוף שלי, רציתי לקרוע את הדלת מציריה.

ליל שישי אביבי ורגוע, אחד מאותם ערבים שבהם לא חם ולא קר ויש
רוח קרירה שגורמת לך להעריך את העונה הזאת.

זכרונות
"...באותם הרגעים לא שמעתי דבר, מוחי התמלא בזיכרונות של כאב
ושנאה ששברה שיאים, אין דבר יותר חזק משנאה של אותו הדם..."

יערה המפוחדת כיסתה את עצמה בשמיכה, "כל זה חלום רע, אני
אתעורר, יערה, תתעוררי! תתעוררי אני אומרת לך!", היא חיבקה את
הכרית ועצמה את עיניה.

הומור
הרקולס התחיל לרעוד ולבכות, "אני הו...הולך לקנות לאמ..א שלי
כד קטן"
"הנה הטעות שלך, אתה לא הולך לשום מקום, תפוס אותו סמיילי"
ברנש ענקי עם חיוך מטומטם להפליא תפס אותו והפך אותו, צלילים
של מטבעות
נופלים נשמעו על הקרקע

אגדה
"אין לי משפחה ואף פעם לא הייתה לי, רכושי הוא משפחתי, צא
מחדרי ".

"עכשיו אתה מבין למה עשיתי את זה, זה לא אשמתי, היא הניעה אותי
לעשות את זה, זאת לא אשמתי, אתה שומע אותי!?"

הומור
בכל יום הבוס שלו מגיע וטופח על שכמו, "הכוכב של החברה הזאת",
בזמן שהוא נותן מבט נלעג אל שאר העובדים, אשר עושים מה
שביכולתם, אבל פשוט לא מגיעים לקרסוליים של אילן פרידמן.

סופני
"קושי בהירדמות ומחסור בחלומות בימים הראשונים הינו דבר טבעי.
עליך להירגע. השליטה לא תוכל להתהוות במקרה והנפש נתונה תחת
לחץ או ייאוש. יש לעשות זאת לילה אחר לילה, עם הזמן הנפש תקבל
את המצב הקיים עליה ותוכל לקחת חלק פעיל בחלומותיך."

אגדה
הגורל היה מיואש, ובצעד מעוות חשב שזוהי בטח אשמתה

מדהים איך הרגש של לאבד מחבר שני אנשים שאין להם כל קשר, שני
אנשים שיוצאים לחוויה שהם אף פעם לא ישכחו, אחד בורח מעצמו
ואחת בורחת אל עצמה.

אמונה
מיכאל התעורר באמצע הלילה, במקום חלומות ורודים על מוניקה חווה
סיוטים על בחורות שמנות שמתרוצצות להן בביקיני על החוף. מיכאל
ניער את הראש, נשם כמה נשימות עמוקות וזרק את החולצה נוטפת
הזיעה שלבש על הרצפה.

אנשים עוצמים את העיניים
ובורחים אל השחור של עצמם
יוצרים לעצמם עולם דמיוני
עולם שבו יוכלו לחיות.

כשרכבת חולפת בתחנה, היא שורקת כמו הסוסים הבוערים ממרכבת
השטן, אף אחד לא יעצור אותה. היא מותירה אחריה רוח מלטפת
בדיליי, רומזת שהשיירה עברה כבר.

"פרופסור, אין זה נראה לך מוזר שאותו "ענן" מקיף רק את הגלקסיה
שלנו, זאת יכולה להיות עבודתם של ח... ח... חייזרים".

נכון יש ימים שאתה מרגיש שקוף?
מעכשיו זה לתמיד...

התעוררתי ושפשפתי את העיניים, מצאתי את עצמי שוב באותו
האוטובוס, שכוב בספסל האחורי בוהה בשממה האינסופית בחוץ.

אורבני
השיעולים התגברו, והוא נאלץ למחות את הדם מפיו עם ממחטה. אט אט
היא איבדה את צבעה לאדום הטרי. הוא עצם עיניו, וחייך חיוך
מרוצה לעולם, ומבחינתו אין סיבה להמשיך בתירוץ הזה, שהשאר
מתיימרים לקרוא לו חיים.

אורבני
אני שונא את העיר. רבי הקומות הסתירו את השמיים אחד אחרי השני,
מאיימים ליצור מגדל בבל חדש, גועל נפש מודרני, הדרך היחידה
לכנות את האדריכלות החסכנית הזאת. העשן וההמולה גורמים לכל אחד
מאיתנו להתחבר לתוך שגרה אפורה.

אמונה
לקחתי את המעיל ואת מעט הכסף שאמא נתנה לי ורצתי, כמה שיותר
מהר, להתחבא ביער, כמה שיותר רחוק מהבית, ככה אמא אמרה לי, לא
אהבו ממש זרים במקום הזה.

אהבה
אני מתגעגעת אליך, אני רוצה לראות אותך כאן, אין לי ממש אנשים
קרובים שאני יכולה לשתף אותם בהכל, כמוך.

חלום
"אני מקנא בכל האנשים קלי ההשפעה, שני כוסיות והם ישר נכנסים
לתוך שכרון מאסיבי ועושים מעצמם צחוק, הלוואי ויכולתי לעשות את
זה, לחשוב שהגוף שלי הסתגל לכמות הכוהל שאני מוזג לתוכו..."

אהבה נכזבת
הלב שלי הפסיק לדמם, הוא איבד את כל הדם שלו, את הרצון שלו
לעבוד, החלטתי לעשות משהו בנדון.

"יופי, התעוררת, מה דעתך על טיול קטן?".

ייסורים
צפיתי בשמש עד שהיא נמוגה אל מתחת אל קו האופק, כמעט בסוף דרכה
צבעה של השמש היה אדום, אדום כדם.

מלאכים אלוהים והשטן
נראה שאלוהים מקשה עליי עם כל הרג שלי, אולי לשמור עליי בכושר,
אולי להסית אותי עוד יותר נגדו, אולי הוא משתמש בי כאס להתפאר
בו כנגד השטן.

חלום
תרדמת


לרשימת יצירות השירה החדשות
אכזבה
I've cut my own wings
they're bleeding no more.

בדידות
My Angel Face, my salvation.

Stay bright
my shining light
guide me through the uncertainty
in a world of emotional chaos

ייסורים
I've been tormented with pain
Screaming, moaning and cursing.

בדידות
They both made a deal on me...

Just remember that I know
that it's hard, and it hurts...

גיהנום
The yellow-path fades out
As you pass on it, releasing drops of poison,
Tears of loneliness,
Tears of treason
I follow as the cursed
Right to your spider-web trap,
No thoughts,
No regrets,
Just hold me in your arms
And ease my pain...

Being strong, it's all about that
Being strong for the both of us

killing me softly

כעס
No matter how hard you'll try

כמיהה
I can feel you breathing
yet so afraid to touch...

כמיהה
Hold it gently,
it's more fragile than it seems

The fear of committing yourself to a never-ending cycle,
in good or in bad, no one can predict the future.

תחושתי
Maybe I've said everything...

No human reflection as the sun draws it's lines...

מצב
Pinch me just one more time with the needle...

גורל
Rewrite my history with blue-blooded ink
Make them all green of envy
As I bleed myself to the newborn
It will arise and take my place
Soul-crossed with you,
A perfect revenge

אלוהים
We had Snow today
We had rain today

אהבה
decorating the naked moment,
bringing it to perfection
desperately trying to match your own.

A red burning phoenix, just like your hair

תחושתי
Promised I'll change,
Haven't I?

אהבה
I've sailed across the seven seas,
Just to hear your voice,
The touch of your voluptuous lips,
A glimpse at your soul.

תחושתי
breathe me
and inhale all that
words are unable to describe

Believe in yourself
as I believe in you

יחסים
No regrets, but memories...

תחושתי
Just stay brave...
And that's all...

"Don't be affraid"
She held my hand while i screamed out in pain
Unleashing each and every deamon
Exiling the hate out of me

while we move wildly
in the best dance I've ever had.

כמיהה
but that enought
i can't hold you all day

בדידות
רק לי לא נשארה אהבה

קצרצר
אני לוקח איזמל...

כעס
אלוהים אם אתה שומע
כל מה שאני רוצה זה שלום
רוצה לקום בבוקר וללכת בשקט
במקום להסתכל על כל אחד

יחסים
בוקר של רוח מעוררת
עולה ומסעירה את הוילונות

אהבה
אני אוהב אותך יותר בחורף
כשהגשם הוא הדבר היחיד שמטפטף...

בדידות
אני מרגיש דקירות בלב
כמו מכה שלא עוברת
כאילו ירו לי ממש בעורק
הדם ניתז בגבול המטאפורה

בדידות
בדידות

תחושתי
אני מרגיש מפוזר ודהוי
מוטל על שלולית
בתוך הררי שלכת

בדידות
לילות לבנים של חוסר שלווה
מטר של תמונות, זיכרונות
מתפזרים על הרצפה, בין עלי השלכת

בדידות
יבוא יום ותכנע לאור השמש,
ואת תשובי אליי.

ייסורים
אני בוכה מפלים של דמעות שקופות,
שקופות כמו הרוח המלטפת שמרגיעה את עורי
בעודי רועד מן הקור העז אותו את מפגינה בכל פעם שמבטך פוגש
במבטי.

וידוי
את תהיי שם
בכל פעם שארגיש צורך
לחלוק את נטל השפיות
מבלי שאזדקק לסימפטיה

געגוע
הנה אני נעמד על המזח
צופה בים הסוער והמתרחק
איני יכול לשוט בו עוד
היו ימים שיכולתי, ימים בהם הים היה שלי
לא עוד.

כמיהה
רגשות מתערבבים מעל סדיני המיטה
ואני מייחל שיתמזגו גם מתחתיהם

כתבתי כדי להראות מעט אופטימיות
העלים נדפו עם הרוח המחממת,
שהביאה איתה זרעים טריים של אושר.

קצרצר
מבין אדי המים החמים

ייסורים
את מרוקנת את גופי מנוזל החיים
ומציירת איתו ציורים מדהימים

אמונה
שואף ניקוטין מסיגריה שלא קיימת
בוכה אל הקירות...

מצב
והן שקעו וחלחלו על להיווצרות סדקים
ברצון מתפרץ לפגישת שפתיים

בדידות
כל דמעותיה כבר עשו שלולית
אבל היא לא יודעת איך להפסיק
התקרבתי אליה, רק כדי לשאול.
"שברו לי את הלב, זה הכל".

ייסורים
מנסה לבכות
אבל העיניים לא יכולות
מנסה ללכת
אבל הרגליים רועדות

כמיהה
אומרים שהאהבה כואבת,
כמה טוב שאני מזוכיסט

אכזבה
אני כמו ברבור, מרקד על המים
אבל לצערי אין לי כנפיים

היא לא תסלח, אבל תזכור

נוסטלגיה
מה היה קורה אם
הייתי מסתכל לך בעיניים
ואומר את המילים
שכלכך רצית לשמוע

מצב
והיא יושבת, דוממת,
מחזיקה את ידו,
ממאנת לעזוב...

קינה
חיים שלמים שדיממו לאט

ייסורים
שכוב על זירת הקרב אשר אבד לי עוד מימים עברו,
חולם על תרועות ניצחון בעוד נושם את נשימתי האחרונה.

געגוע
איך אפשר שלא לחזור
להתרפק ולהתפנק
על ימים נשכחים

בדידות
דבר שאבד ועוד לא נמצא

תחושתי
נותר לשאול - לתהות,
האם גהינום קפא,
או שזה רק אני?

זכרי אדמה,
כי אנחנו שכחנו

גיהנום
כסף לבן תמורת עבודה שחורה
השתקפות של פנים בסכין מלאה דם
המצפון כבר מכאיב לי
אומר לי להפסיק
אבל אני הולך לפי הלב

ייסורים
עומד ומביט בו תחת אור לבנה
רואה אותך מתרחקת בתוכו, ובידך תקוותי
חד כסכין, נשארה לו מטרה אחת לפעום

הסתכלתי בחלון וראיתי אפור
חלון מלא בטיפות של גשם
טיפה אחרי טיפה פוגעות בחלון
יוצרות מנגינה של עצב


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
הסיבה השנייה, היא מקיימת את עצמה והיא יודעת מי היא,
אני לא אשקר ואגיד שהכול קל ופשוט,
אבל בלי הסיבה הזאת אין טעם לנסות ולהתמודד אפילו.

מכתב
אומרים שאם אוהבים מישהו צריכים לדעת לשחרר אותו, אני לא הייתי
מוכן, אבל אני אגואיסט, אם הייתי יכול הייתי עושה זאת בעיניים
עצומות, הכול כדי שתהיי מאושרת.

היא סוחפת אותי אל המציאות שלה, המציאות שלי, זאת שרציתי ואף
פעם לא תהיה.
אני מעלה את שמיכת הפוך מעט יותר גבוה, מחייך חיוך קל ומזיל
דמעות מספר...

אהבה
אני טובע בתוך ים המהול בדם ובדמעות, אני מושיט יד רועדת
ושבירה, אף אחד לא יכול לראות אותה, אף אחד מלבדך,
הצילי אותי!

"You have to play the game", לעזאזל! איך אפשר לשחק את המשחק
כשהמציאות מרמה? אני יורה כדורי 9 מ"מ, והחיים מחזירים לי במטח
פגזי 155 מ"מ, אז אני במנוסה מתמדת, מחפש מחסה - כתף תומכת.


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
יושב בצד המיטה, מקפל רגליים - להמעיט במקום
מותח איברים בשקט וצופה בך ישנה

אני עומד מצידו השני של הנהר, מביט בך, ממצמץ ללא הרף. מנסה
לעכל את מה שנדמה לי כדבר המדהים ביותר שראיתי מעודי.

הנסיעה לשדה התעופה לא הייתה ארוכה, בהתחשב שהזמן היה אמצע
הלילה. עלינו מהר למטוס שלא ידעתי אף לאן הוא טס, ניסיתי לגמגם
מילים ולנסות להבין מה פשר הדבר, אבל ההורים שלי השתיקו אותי
ואמרו שיהיה בסדר ואין מקום לדאגה.


לרשימת יצירות הצילום החדשות
שחור-לבן
אל היצירה




אל הארכיון האישי (15 יצירות מאורכבות)
מאז הקייטנה,
קשה לי לראות
שוקו ולחמניה
בלי לרצות לקפוץ
לבריכה.


תרומה לבמה





יוצר מס' 398. בבמה מאז 1/1/00 4:49

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לדוד ארינזון
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה