[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה










אל היוצרים המוערכים על ידי דייב סגל

לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
מביטים בו בכל מקום, ברחוב, באוטובוס, בסופרמרקט. מבטים
צורבים, כואבים, מצליפים פזילה קצרה לעברו ומרפים, לא חסים.
אלה עם משקפי השמש הכי גרועים, מביטים כאילו לכיוון אחר אבל
תחת העדשות העיניים עוקבות אחריו. הוא יודע.

כמיהה
"קרם גוף בייבי כיף" כתוב בצבעי פסטל עם תמונה של תינוק
חייכני . היא ליטפה את הבקבוק והוא החליק לה בלי משים לתוך
עגלת הקניות ונתקע שם בין החלב, הגבינות, הלחם והבירות של
ירון. הקופאית שאלה אותה אם היא רוצה אולי טיטולים במבצע והיא
אמרה שלא, שכרגע היא לא

פסעה בשקט בתוך החדר כאילו אמיר עדיין רכון ועובד על שולחנו
וחבל להפריע לו. הספרים נותרו במקומם על המדפים בסדר האלפביתי
שעליו היה מקפיד, ולידם הקלסר הגדול האדום עם כל המסמכים
הרפואיים, הבדיקות והטיפולים שבסוף לא הועילו.

צלצול פעמון חד הפר את הדממה ובישר ליוסף שדלת החנות נפתחה.
הרים ראשו מהספר שבו היה שקוע כדי לראות מי נכנס ל"בית
החלומות". משהבחין באישה האלגנטית, נאנח ושב לקרוא. שוב גברת
ליפשיץ, מלמל, עשרים שנה, מופיעה כאן פעם בחודש או חודשיים,
ומעולם - מעולם - לא קנתה דב

הוא שאל אם בא לי לטייל איתו בצפון, לראות את הנשרים בגמלא
והוסיף גם שהוא מכיר צימר נחמד ורומנטי. לא שאלתי עם מי ומתי
הוא היה בצימר הזה, רק אמרתי בסדר וחשבתי מה להגיד לחברים
שישאלו בפעם האלף למה אני ממשיכה להיסחב אחרי המעופף הזה.

אורבני
האישה על המרפסת בקומה ב' עצמה את עיניה והתפללה שאיכשהו
אלוהים ימצא לו לנכון לזרוק לה למטה סיגריה.

היפרדות
רגע, אני באה! קולה של דליה, מנותק ומרוחק, ריחף אליו מקצה
הגינה. הוא רצה להתחיל כבר עם הספרים. הם סיכמו שיזרקו מטבע
והזוכה יבחר ספר ראשון, המפסיד ייקח ספר שני וכך ימשיכו
לסירוגין עד שכל הספרים ימצאו דרכם לקרטונים שלה המסומנים
באדום ולאלה שלו שבכחול


לרשימת יצירות השירה החדשות
זכרונות
פעם חלמתי
מלכת פיות, טיטניה,
(אני הייתי המלך)
ביער קסום.

הרהור
בין כל הנוסעים הגודשים
את אולם הטיסות היוצאות
אני תמיד רואה
את אלה שמתחבקים בשקט




אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
לא ידעת כי לא
אמרתי לך:
אני אוהבת
אותך!




גם עכשיו לא
תדע, כי
התביישתי לומר
וכתבתי לך בדף
האחורי.

בזרקור
עדן מימן
עדן מימן

nobody becomes an
artist unless they
have to.



תרומה לבמה





יוצר מס' 67380. בבמה מאז 5/5/06 15:17

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לדייב סגל
© 1998-2014 זכויות שמורות לבמה חדשה