|
רק המבט בעיניי, לתוך תהומות המיה
יספרו יתארו עת נשקע במעשה רבייה.
|
ביחד, עדכמה שיחד היא מילה מאוחדת.
לא לבד, ואיך שלבד היא מילה מבודדת.
באהבה, כמו שרק אנחנו יודעים לאהוב
ללא גבולות, עד כמה שעוצמותה יכולה לכאוב.
|
מילה למילה אאסוף ביזע ודמעות,
משפט למשפט אחבר למרות כל התלאות.
כי הרצון, התאווה והכישרון לחרוז,
הינם מעל ומעבר כל חלום שנגוז.
|
נפגשות העיניים, לחיים, שפתיים,
הוא חובק אותה, היא אותו, לא מרפות הידיים.
ורכבות החיים ימשיכו בדהרתן,
במסלולן העגול יפגישונו עם הזמן.
|
|
|
אנשים חייבים
להאשים מישהו,זה
גנים קדומים.
והמישהו הזה
תגידו, זה תמיד
אותו אחד?
אחד, תוהה. |
|
