|
עברו השבועות
וכשאיתך הייתי
הרגשתי בחלומות.
היית אורי, אורי היחיד,
האור שהגיח מקצה המערה.
|
את הדמעות אראה
כפנינים, ינזלו
לשרשרת יתאספו
אושיט ידי לנגבן
אך אתה כילד קטן
תאמר דיי
|
היא הביטה במראה
אולי בפעם האחרונה
היא הביטה במראה
ונרדמה לשינה אחרונה
|
הולכת ברחוב, מחפשת אותך אך לא מוצאת
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
"את לא יכולה
לאכול את העוגה
ולהשאר רזה"
פנינה רוזנבלום,
חברת האקדמיה
לשיבוש פתגמים |
|
