|
הכל התחיל בשנת 1987 כשההורים הביטו ביצור הקטן הזה
שהרגע פתח את עיניו וחשבו לעצמם "אוף, רצינו בן",
על מנת לרצותם ניסתה הילדה לעסוק בתחומים רבים ככל
האפשר: דרמה, עיתונאות, קולנוע, בל(א)ט ואומנות.
אחרי שעברה בתי ספר מרובים, עם מגמות שונות,
הבינה לבסוף שהמבט המאוכזב על פני הוריה לא יעלם
לעולם ומכאן נולד כישלון נוסף שלה- הכתיבה.
(אחרי הכל איכשהו צריך לממן את הפסיכיאטר...)
שיגיד לך חבר - לא מהימן,
אל תאהב אותה, היא אבודה מזמן
|
היה ערב קיצי כחלחל
טיילתי במצב רוח מעורפל
ולפתע היא פסעה לקראתי
או ילדה או שדימיינתי
|
"אני אוהב אותך כאלף שמשות"
"אני הבנתי את הכל ואבטיח להשתנות"
"אני בוכה בלי הפסקות בלילות"
"בלעדיך אני לא רוצה יותר לחיות"
|
|
|
אני חותם על
הסלוגנים לא
בגלל האגו
רק שיהיה יותר
קל לראות אם
פרסמו...
בעצם זה כן
בשביל האגו...
אבל רק אני יודע
על זה... כך שזה
ממש לא משנה.
ם. ףץךן אגואיסט
שעובד על עצמו. |
|
