[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









ICQ 63835036 63835036  Duly

אל היוצרים המעריכים את דפנה רוזנצוייג
ילידת שלהי 1978, שהיתה, ככל הנראה, שנה טובה לשירה
העברית.
חובבת ספרות יפה, בגדים נאים ושוקדת על טיפוח עולם
פנימי עשיר ורב תחומי.
מחלקת את זמנה בין עמל יומיומי, לימודים אקדמיים
ומאבק במוזות עצלות ומפונקות.
נשואה + חתול, גרה בכפר, במרחק מספק מנפלאות העיר
הגדולה.




לרשימת יצירות השירה החדשות
אני מותרת לך,
על דף קרוע ממחברת ומוכתם.

היית אתה לפני
שהייתי אני
מלך של דברים קטנים.

אני, כמו בת מלך הים,
לא נותנת לאף אחד
לסרק מחלפותיי ולנעוץ בהם צדפים.

גופך הלך והבשיל בידיי
עד שהרקיב ונשר ממני
ללא סימנים מוקדמים.

ואליך, אישי - תשוקתי
ואתה, אהובי - שתמשול בי.

בחדר המדרגות ההוא
נשבר בי משהו.

אור הפנסים נשפך על חיוכיך
הניתנים חינם אין כסף בלילה הזה.

הדקות שעברו שרטטו בעמל
נפילה ידועה ונחשקת
אל תהום הזכרון האפלה.

נער חלק מצית את האש
בחלל הבטן.

היית והינך, ולפתע אינך
אלא אור ומופת של כאב מצומצם
הנפרש בטובו על דורשי המזל.

מנת יתר של אושר במבטך הכלבלבי.
אני רוצה להיכנע ללהטוטי מלותיך,
שירצו אותי לכמה רגעים.
ניסע ללונדון כדי שתוכל לאהוב אותי
יותר משאוכל לאהוב אותך אי פעם.

נאספתי אליך, לשכון בך -
ככלות ייסורי היום ועינוגי הלילה.

את תחנת החשמל הראשונה
הוא הקים בקיבוץ.

ריח אשכיו תולה במקלחת
את כל תקוותיי לייבוש.

מקושט בדמעות הענבר שלו
הוא מעמיד אותי מול כיתת יורים.




אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
מסתכלים עליי כל
הזמן,
מה הם רוצים?
מה אכפת לי
בעצם!





פיני גרשון,
פארנואיד גזען
בהמתנה בלשכה.


תרומה לבמה





יוצר מס' 1061. בבמה מאז 30/10/00 5:02

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לדפנה רוזנצוייג
© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה