[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








דפנה קי

אל היוצרים המעריכים את דפנה קי

לרשימת יצירות השירה החדשות
יש שוברי גלים עשויים לבנים-לבנים.
קל להבין מדוע הם דולפים

דמעותיי פזורות
על כל הכרים
בבית שאין לי שינה בו.

מטוטלת ירח
מהפנטת
את עיניי חולות הים.

מיטת מסמרים ירוקה
ושמיכה של תכלת.
הה, מדקרות העונג!

וכמהה עד צמרמורת
לרוח בעלים.

על פנים מוכרים, הלומי מלחמה
שהשאירו את לבם
מעבר לחומה.

יחסים
שכם מתפשטת כמו גידול סרטני
גרמתי לאמך לצוף מלבך
אל שפתיך.

מצב
הולכת על אדום-לבן
תרה אחרי ברז כיבוי האש

כמיהה
והלחי
רוצה להשתפד
על מיטת מחטיך

שכול
גם מבעד לזגוגית עבה ועכורה
תוך כדי תנועת הגלגלים
ומבעד למדים, כמו כריכה דקה
אני מכירה אותך.

חלום
אני הייתי הראשונה לראותך
מבעד כוונת, בחשכת ימינו.

הרהור
עורבים ניתזים אל שחר חם
ומתאדים בקול תסיסה.
שתי טיפות אחרונות של תה בחלב,
כבדות

אהבה
אני אוהבת כשירח מתרכך
ואתה מסיר את השריון
וקורא לנו
לרחוץ בו אתך.

יחסים
בואי נלך בדרך כל עפר
ונחצה את העיר השחורה
תראי, הנה אבן שיש לה שם

געגוע
סהר אדום בדרך אליך

טבע
במקום בו הים
מלחך את הקרח

כמיהה
יש בינינו דלת זכוכית
והיא פתוחה כדי סדק

במקום בו קפצה עליך האש
ילדים קופצים למים.
לצומת שהיה רק מספר במפה
יש שם - היית מאמין?

ערפילי
הלילה אנו שותים
לכבוד האיפוק
תן לי עוד מהאדום האדום הזה
להרטיב את השפתיים.

אתה, ההולך בתוך ההמון
ומחפש בעיניך את הגגות
האם תבחין בי פוסעת לקראתך
שיער פזור, פנים גלויות?

לדמיין את חיוכו לפני ואחרי
ארובת עינו המדממת.
לעצור נשימה, לחשוף את החזה
ולשים את הלב על כוונת.

שכול
מתלבטת לסגור
לא לסגור את השער

קובץ שירים
שרידים של חורף
על ראשי ההרים
משיבים תפילות לגשם

יש אבנים שאין להן הופכין
ועדיין שואבות.

נוסטלגיה
ההרים הזרים יפים

געגוע
חיות רעות בדרך אליך
מסתערות על אנשים
רעים יותר
ידי מלטפת דמם הגועש

בלילות אתה קם, ונופל
על עוד בית ארור
ואני מתעלפת בעיניים פקוחות
פוחדת לבלוע כדור

הם בנו בית על גבעה ירוקה
בין נתניה לשכם,
מקום טוב באמצע.

באת אליי כפי שזכרתיך-
צוחק

געגוע
הם שוטפים עליי כמו שאתה
היית מחבק -
פתאום.

געגוע
כשצריך להתגעגע ימים
הגעגוע נפרס לפרוסות דקות

בחצות הלילה אני קם ונוסע
למען תראי כל חלום עד סופו

וידוי
מודה אני בפני ילדים
שלא שאלתי די
בפני מורים
שלא עצמתי עין

אהבה
אתה יודע היכן
מצטנן לו הלילה
בין שמיים צלולים
לאדמה יבשה.

טבע
הייתי רוצה לשתות את ריח היסמין
לסחוט על עורי את לחות הליל

מקום
אוטובוס קטן מתפתל, מתעכל
בנבכי מעי שחור, מהביל.
בחלונות - יש

וידוי
אני רוצה, אחרי לכתך, לכרוע על ברכיי
בפני הוריך, ולומר,

מצב
מרחתי לחם לבן-לבן
בגעגועים סמיכים
מתוקים, מלוחים.

זכרונות
הדרך אל עצמי התפתלה במזרח
האמן, המונסון לא רומנטי כל-כך.
כשיש באוויר יותר מים מאוויר
הנשימה

זכרונות
שוב שנתי חמקה, הסתתרה
בין דפיו של ספר
שוב הסטריאו לא בלע
את קולות הליל

מקום
צרצרים מנסרים את האוויר האפל
הקשר נושף באוזניי
וגחליליות מסתחררות, כמו כדורים

מקבר
יש לי סוס בהיר
שאותי מדהיר
דרך כל הפקקים של העיר

זכרונות
הגשם מרווה זרעים צמאים
ומפורר את הטרסות.
מעלה חיוך, מוריד
דמעות מאובקות.

יחסים
אוכלת את פסלי המרציפן שעשינו
החזיר שלי, הענבים שלו.

יחסים
למה לך שאהיה רכה?
לשם כך יש לך כרית
לישון עליה לרווחה

ייסורים
דבש הלילות ניגר על עורי
גם תחת שמיכת הפיקה.

צמד שירים
ציפורים מפריחות סימני שאלה
נהמת מזגנים

כמיהה
אני מקנאה בעפעפיך
שמסתירים ממני את השמים.

יחסים
הצלקות שלך מעבירות בי רטט
של דקירה.
רק תביט בי.

כמיהה
צלצל בקומך
שאשמע את קולך הסדוק
מבקיע
מבין קורי שינה

שכול
שרף מתוק מטפטף
על השבבים החשופים
נשיקות-נשיקות
נדבקות-נדבקות
לחיבוקים-חיבוקים.

מסוק נושא אותו למעלה והרחק
אבל הצל שלו ארוך.
הצל הזה, המרצד על פני יודעיו
הוא הבורא חיוך

יחסים
אוחזת ידך בחושך, מחפשת
את הטבעת שחייבת להיות שם.
מוצאת רק צל לבן.




אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
תגידו, גם
הסלוגנים נכללים
בספירה של
היצירות?



"מנפח הדיסקים"


תרומה לבמה





יוצר מס' 71538. בבמה מאז 2/10/06 18:41

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לדפנה קי
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה