[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








דני צוקר
קורא יקר
גם בארכיון האישי שלי תתקבל בברכה




אל היוצרים המוערכים על ידי דני צוקראל היוצרים המעריכים את דני צוקר
http://cafe.themarker.com/blog/452071
כל שירי TheTao of Healing כונסו ב:
http://stage.co.il/Stories/537304180
לקוראי: לאחרונה ניתן לפרסם גם טקסטים מנוקדים. אני
מתכוון להחליף לאט לאט את כל שירי למהדורה מנוקדת.
תודה למי שדאג לכך.




רגשן
וגם רומנטי
רוצה להיות "בעד"
ומוצא עצמו "באנטי"
אומר: "אני מוחה!"
אבל ממשיך ללכת
ובמבוכי שירה
כף רגלו
דורכת


הוציא לאור:
אנושי - אגדה למבוגרים
אקורד- שירים
על הסף - סיפורים
הרפרף - סיפורים


המלצות מערכת:
סבתא בישלה דייסה
שמונצנזוס
הכול או לא כלום
ערים תאומות
מקלדופוביה
זמן אחד ליד
אנטומופוביה
ראיון עם פרופסור ליבוביץ
עבדי המילים
חיים
גרנדגו (grandego)


נקראים במיוחד:
אלתרמן פינת רחל המשוררת
מכונות אורגניות
אהבת נעורים
אדג'ו
יומן מלחמה
אלפא
עבמים
צמת גהסצ תפאמ
שיעור בכדורגל
מיינה דפרסיה
התנהגות גנטית
תפארת ומלכות
The tao of healing





לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
מדע בדיוני
יונתן לא נישא מעולם. הוא היה גבר נאה במיטב שנותיו, מצליח,
תרבותי, ספורטיבי; כל מה שאישה יכולה לחלום עליו, ואומנם נשים
אהבוהו, אלא שהוא לא אהב נשים, הוא אהב רובוטים.

מדע בדיוני
אני מתכנן עכשיו משחק חדש, בטח יצליח כמו הקודם, אני קורא לו:
'הרוג את הבעל ואנוס את האישה והבת'. אתה מתאר לך מה ילך שם?

אמונה
"תמיד כשאני חולה, אימא שלי, שמתה כשהייתי קטן, באה בצורת זבוב
ושומרת עלי."
"איך אתה יודע שזו היא?" שאלתי כדי לקעקע את בטחונו.
"זה זבוב מיוחד, אני מכיר אותה. היא תמיד היתה לידי כשהייתי
חולה." אמר בבטחה.

התבגרות
כאשר ראה שאני לא מתכונן להתפתות ולהיענות לקריאות הקרב שלו,
הרפה מאתנו, לא לפני שאמר: "אתה, 'מה כפט חה' אתם מזדיינים
בתחת?"

הומור
האם חיידק שממשיך להתחלק לעד, הוא אותו החיידק? ומה קורה
בחלוקה איך מתפצל האני שלו? מי זוכה בו? מי המקור ומי העותק?
האם זה חשוב בכלל?

אורבני
זה עתה מתתי. ואני תועה בין העננים, משוטט בריק המוחלט. מרחוק
הצטיירה דמות... "אני המלאך שלך," הציג את עצמו והמשיך, "מה
תביעתך?" לא הבנתי, אבל מחשבתו הדריכה אותי: "גן עדן," אמרתי
ברעד.
- "באיזו זכות?" לא היססתי וסיפרתי לו את הסיפור הבא:

סיפורשת
התיישב על ספסל, וחשב: "מה טעם בחיים האלה, כבר הפוץ מנצח אותי
בשח, המוזה לא באה לבקר, ואני לא מצליח לזיין ולגמור.

אהבה נכזבת
"מה אתה מחפש?" שואלת אותי המדם.
"אישה," אני משיב, "כל אישה שהיא, זה בכלל לא חשוב." ואז
התעוררתי מגורה, וידעתי שכל הנשים כולן לא תוכלנה למלא את החלל
הריק שהשאירה זו בנפשי.

מדע בדיוני
הרחובות שעברתי בהם, נראה שמתו מות נשיקה. איזו ריקנות, איזו
דממה. אבל למרות זאת היו סימני חיים ברחוב, אוושת הרוח, ציוץ
ציפורים, מהומת הציקדות, חתולים רדפו אחרי עכברים מדומים,
כלבים נבחו ויללו ללא הפרעה. כל כך מהר תופס הטבע את מה שגזל
ממנו האדם...

מדע בדיוני
מאז התחלנו בניסוי אני מרגיש איך הוא כובש אותי יותר ויותר;
אני עובד המון שעות נוספות, ובקושי הולך הביתה. בעצם אני הולך
הביתה רק שהדוקטור משלח אותי, כמעט בכוח, לנוח.

חלום
אם הייתי יודעת שכך אתה נראה, לא הייתי באה

פנטזיה
"סופן!" צעקתי, "היא בתוך התקע."
"הירגע", השיב לי בדאגה אמיתית, "כנראה שהמתח נתן בך את
אותותיו."

פנטזיה
הם החזיקו ידיים, הוא חש נפלא ולא נזקק כלל לאוויר החיצוני,
והיא, בתולת הים, הרגישה באקווריום כמו בביתה.
סוף-סוף המחבר כתב לו בית, הוא לא יהיה הומלס יותר.

חוסר אונים
אולי בחרתי במקצוע לא מתאים, אף על פי שנחשבתי פסיכיאטרית
מצליחה, אבל בימנו אין כמעט מקום לפסיכואנליזה, מי עוסק בזה?
לכל תופעה ישנה תרופה: מניה דפרסיה, סכיזופרניה, אישיות
מפוצלת, פרנויה, הכול הפרעות פיזיולוגיות. אפילו מרוץ
מחשבות... מה שעובר עלי ברגע זה...

זכרונות
"שתוק טיפש
אמרת שטות
אתה בעצמך סמרטוט"

געגוע
היא הלכה לעבר היציאה מחזיקה בידו, עמדה רגע ארוך לפני הדלת,
חובקת את עצמה, נושקת לו בתשוקה.
‏"חזור מהר. אני אתגעגע נורא."

סאטירה
"כל המתרועע בחברתה של תרנגולת?" (כאן יש לעשות פאוזה ארוכה,
כדי שלא תצא מהקשרה) "סופו להטיל ביצים,"

מדע בדיוני
לקחתי את הנקודה הסינגולארית וקבעתי אותה בחלל, הוספתי לה
קוואנט של אנרגיה... והכול התחיל.
ואז אמרתי: יהי אור... והשאר היסטוריה.

התבגרות
חוסר הכישרון שלי בקריאת שטח, חשש לאבד את הדרך, הסיוטים של
תנועה במעגלים אין סופיים והאפשרות להישאר אחרון, כאשר כולם
עזבו, מלווים אותי כל חיי ומופיעים בווריאציות שונות, בכתביי

מדע בדיוני
(מדע בדיוני, מתוך הקובץ: הממד הרביעי)
הרמס שקוע היה באמבט הג'קוזי מהורהר. הצבע הלבן של קצף הסבון
והדגדוג הנעים של סילוני המים הכניסוהו, כמו תמיד, למצב-רוח של
הזיות, אלא שהפעם הזה בה.

ייסורים
רגלי החתול שלה הופיעו מתוך האין, שלפו ציפורניים, ננעצו בחזהו
ועקרו את ליבו.

מדע בדיוני
באותו לילה התעוררתי קצת אחרי חצות, חרש פתחתי את דלת חדר
הניסוי, חתכתי את הכבלים ואת הצינורות וכיביתי את המשאבה.

תהיה לך וילה בריוויירה, תהיה לך יכטה לשוט על פני ימים ותוכל
להחזיק כמה פילגשים שרק תרצה.

הומור
אתמול פוצצו פרובוקאטורים של מתנגדינו, חוג בית אותו העביר
בכישרון ראוי לציון מועמדנו לכנסת, יורם בר-דעת.


לרשימת יצירות השירה החדשות
געגוע
אהבות ישנות
אינן מתות
לעולם
רק מתעטפות
בכסות מבוישת

אהבה
שחור הוא בסער
והשקט רחוק ועמוק
רק נימפה שחורת העיניים, ודוד
חולמים בו חלום של אושר מתק

אהבה
ניצני שדייך
מסנוורים את עיניי
הננעצות במחשוף
החולצה הכחולה

אהבה
גלגל המזלות סובב
נפתולים דרכי אדם
ולבך כואב אוהב
יציף את נשמתי בדם

אהבה
עבדות, עבדות נרצעת
הזה גורל האוהבים?
האם רוצים אנו בלי דעת
לשבור הבטחות ונדרים?

ארוטי
ידיים מלטפות
ופה נושק
גוף רוטט
ועוד...
ועוד

אהבה
הרי אם כך או אם אחרת
כמו שאומרים 'מהון להון'
יחדיו כך לתפארת
עד היום האחרון

פוליטית
הרס וחרבן
גוויות חרוכות מרוטשות
ריח בשר צלוי
ודלק שרוף
משל בכל

אהבה
את הקיום ומחדלו
את החרב המתהפכת
את המקל והגזר

וידוי
ילמדו אותו
ויחסנו אחרים
שיצליחו סוף-סוף
לעקר

געגוע
ילדה בונה ארמון
מתקווה ופרח
חיים ללא שעון
אולי ארמון מקרח

פואמה
בדרך סוחרים
חייטים
סוחרי מטבע
ספקולנטים

אלגוריה
אש בוערת מתחת לבית
לא יודעים מי הציתה
היא כבושה ומאוד מאיימת
מקווים שתדעך מעצמה

אלגוריה
מבקש על חייו
טפטף העץ
דמעות של חלב
על הקוצץ

סאטירה
זו ההזדמנות נדמה לי
הלך פילול לאבדון
וקצר מאוד הזיכרון
אז אני לביטחון

מחאה
זבובון צעיר
זבובון טיפש
לא יבחין
בין אין ליש

כאב
חיית הים
תפסה אותך
בצבתותיה
הארורות שאינן
מרפות

קצרצר
כל השיטיונים
מתחילים ומסתיימים
בשיכחה קטנה.

אודה
אולם איש לא חשף
את שבחך המכוסף
לכן בסתר בצנעה
אשורר שירה קטנה

סאטירה
"בובה מקודשת היא טורח
מוטב להיות כבר לבד
מול בובת חטאים מעניינת
גם אני לא אעמוד מן הצד"

מחאה
וכשגמלו חסדם למת
זעק בדום ניחר

הגות
הרצון להפסיק
לסגור את המתג
לחייך לכו----לם ולומר
הסתדרו בלעדי

ארספואטיקה
אבל אותם מעטים
שתפסת
שתיעדת
הם עולם ומלואו

שואה
כי עפר אתה...
שוד ושבר
אינם עפר
אלא עשן ואפר

אהבה
כי אור הוא דבר פרטי
רק לבודדים בו חלק
אותם מסכנים עליזים
הלחוצים בכבלי המסגרת

זכרונות
דוהרים לכיוון מקור העשן
ערמת גרוטאות קטנה
מעשנת קלות

כמיהה
בחשכת השנים
מהבהב לפעמים
גץ עלומים

שיר ילדים
החמור לעיתונות
החרדון לאשכולית
האשכול קלי קלות
הצטרף אל השמאלית

תחושתי
החיים הם
מלחמה בין
רוח לחומר

געגוע
החיבוק הזה
שלפני השינה
החיבוק הזה
האמיץ הנואש

הרהור
רק מים אבקש
עוד פעם
רק...
למה מים רטובים?

אהבה
אהבת נעורים נפלאה
אין כמוה לטוהר
אך למה כתבת ראשונה
היחזור זה הזוהר?

געגוע
אני חופן את ראשך בידיי
ונושק לך בשיא העדינות
והתשוקה

אהבה
זרה הייתה ויפה כחלום
זרועותיה אלי שלחה
ושפתיה
שפתי אהובה

קצרצר
החיים...
משחק-מקדים
הגסיסה...
זיון

אכזבה
הַפְנָיַת הַגַּב שֶׁלָּךְ
כּואֶבֶת בַּשְּׁמוֹנִים
מַמָּשׁ כְּמוֹ אָז
בָּעֶשְרֵה

הגות
כמעט ונראו גם שדיה
כמעט והתרוממה שמלתה

אהבה
לִפְנֵי שֶׁכּוֹבֶה לִי הַיּוֹם
אֲנִי לוֹקֵחַ אֶת ראשֵׁךְ בְּיָדַי
וְנוֹשֵׁק לָךְ אֶת כָּל יֵשׁוּתִי
בְּדַקָּה

אהבה
אלפי גוונים וצבע
של אל
בורא עולם
או טבע

אהבה
בשארית חיי הברבור
אני רודף אותן
מטריד אותן
מוציאן ממחבואן

וידוי
אתנם לך כשי
בהולדת, חיים וקציר
לנצור לאהוב ולשיר

ערפילי
הלהבה הקטנה שניצתה
ברשות הפרט שלי
והבהבה חלושות
הולכת ומתחזקת

אהבה
אני תמה
מי 'עושה לה נעים'
ולוחש לה שבחים
ושקרים לבנים

הייקו
באביב מגעי
הצית פרחיך

אהבה
אוסף של נקודות
מאירות בשחור
מפוזרות בחלל
מחפשות קו

אלגוריה
ואז עודד המזיע
אמר סמוק פנים:
"אני מציע
שיביאו עצים"

קצרצר
מי חייב - מי פטור
מי מותר - מי אסור
מי חי - מי קבור

מצב
אבל אחרי
עכשיו
שהוסמכתי כזקן
אני יודע מה

זכרונות
כמה רצה למות?!
אבל המוות הוא דווקאי

מחאה
אין לי מה למכור
הפיחות
השיפוט
המזמוט

סאטירה
תמיד הרגיז את כולם
כי הציב מראה לפניהם

קצרצר
לא מתרוצץ
רובץ
ומרוצץ

אהבה
מרחב שממה פתוח
בשולי החורבות
עתיד גדול פתוח
על קבריי משפחות
הרוסות

בדידות
טומן את ראשו
בקרירות הקירות
נושק מזוזות

גיהנום
ובני חושך צוהלים
והשכינה שבויה בחצרו,
משוטטת בין הקברים הדוממים
אבלה ומיוחמת

קצרצר
אני הזרת
שלא קיבלה

וידוי
פה ושם בצבצו
סלעים קדמונים
קבורים בחול
משונני קצוות

ארספואטיקה
הַגִּבּוֹר הַבִּלְתִּי גָּמוּר
בִּיְצִירָה בִּלְתִּי גְּמוּרָה
עִם חַיִּים לְלֹא הַתְחָלָה
וּלְלֹא סוֹף

ארספואטיקה
בין חיקוי למקור
בין חכם לדביל
הבדל מזערי
שבין דרך ושביל

בדידות
ומאחור בין הקלעים מופיע באמת
חשוף, עירום, חסר אונים כמת

קצרצר
מה עצוב יותר
שחקן חסר כישרון

אכזבה
ואולי בעולמה של מי
ממתין לו שולחן ערוך
ואולי לא נועד
אלא ללקט פירורים

עצב
כמה עצוב הפרח
הנעוץ בלבי
הוא מלבלב שם
בסתר

אהבה
כפרפר
סביב
הנר
אסור

ג'ננה
לא ידענו את הדרך חזרה
ולא היה אכפת לנו
צללנו כדי לא לחזור,
אבל המים השמנוניים

ארוטי
פריצת שכיבה אחר שיכבה
ועומק אין סופי
ולא הפסקתי לתמוה

יחסים
עלוב וחלוש
עייף ותשוש
בוהה ותוהה וחולם

ארוטי
מהחלון הפתוח
ושוב, "אהה אהה,
לא יפה להציץ!

רומנטיקה
עץ הדעת מן המקרא
פושט וגם לובש צורה
כי רע הוא טוב וטוב הוא רע
ומבדידות כבר לא נירא

קינה
באקטואליה שאינה אקטואלית
כותב הוא גרפיטי שחור
מקווה שאיזשהו נמרוד
בכוח יחסום את דרכו

סאטירה
ובערוב ימיו
על סף
שדון קופיף
אותו אסף

נוסטלגיה
לא אחת יזמת
ואני נבוכותי
מיתד האוהל
שנטעת במכנסי

הרהור
בעודך ברחם, שם בסתר
יד בוטחת וזדונית
מפעילה את שעון העצר
ומריצה את התכנית

פוליטית
אילנית ארסית על עץ
קוף, סנאי וטרזן
יער עד שלא קיים
ותניני נייר

סוריאליזם
ידיים רכות
כמהות ללטף
פוצעות ופושטות עוון
ובאנו זה בזה

אכזבה
שילמת מס כבד למוסר
מס מסגרת ואגרת משפחה
והקרבת על מזבח
שאיננו קיים
את דמעתך השנייה

לא תמיד האדם אדם
לא תמיד

מחאה
מרוץ מטורף
בעגלה חורקת
עמוסה עד בלי די
תנו לי לרדת


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
התבגרות
מה את מתפלאת שאני אומר זיון ולא משגל, או יחסים? מזמן הגעתי
למסקנה שצריך להגיד מילים מדויקות. משגל, זה דיבור של רופאים,
אין בזה תשוקה. יחסים, זה הרבה יותר עמוק... במובן המטאפיסי.
זיון זה בדיוק זה, מין מזדמן, עם סימפטיה רגעית.

אתה! בוא הנה אתה רוצה להציץ איך עיתונאית עושה פיפי במקלחות
של הפועל? עשר שקל. רק עשר שקל, להציץ איך עיתונאית צמרת
משתינה על הפועל תל-אביב. רק עשר שקל... מי עכשיו, עמדו בתור
לפני שיהיה מאוחר...


לרשימת יצירות המסה החדשות
חברתית
כל בני האדם, טרם היות בני ישראל, נשאו את הטומאה, וזה מצדיק
כמובן את המבול, ולאחר מכן את סדום ועמורה.

חברתית
האם יש לנו רצון משלנו או שהגנים רוצים שנחשוב כך?

דת
הקבלה, כמו התורה, פנים רבות לה. זו שאני מכיר אינה מאפשרת
לחשב את הקץ, להתגבר על כוח המשיכה ולעשות נסים. במאמר זה
נתוודע לקצה קצהו של עולם מדהים.


לרשימת יצירות הדיגיטל ארט החדשות
טיפוגרפיה
אל היצירה


לרשימת יצירות המוסיקה החדשות
מוסיקה קאמרית


בלדה





אל הארכיון האישי (116 יצירות מאורכבות)
גבר, גבר, מי
יכול עליך?








רק מס הכנסה
וההוצאה לפועל.










אד המתאבד
ריאליסט מתמיד

בזרקור
עדן מימן
עדן מימן

nobody becomes an
artist unless they
have to.



תרומה לבמה





יוצר מס' 50622. בבמה מאז 17/5/05 21:28

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לדני צוקר
© 1998-2014 זכויות שמורות לבמה חדשה