|
לקח לי 55 שנה לגלות את הקסם של היצירה.
הכל התחיל לפני מסע להודו, יומן אישי שקיבלתי כמתנת
פרידה מהאשה שאני אוהב.
מאז אני כותב יומן אישי שעוזר לי לפענח את סוד הקיום
שלי
עברה שנה וחצי מאז.
היום התחלתי להגשים חלום של 10 שנים, לכתוב סיפור
קצר.
הסיפור הזה והבאים אחריו, יבואו מהלב. לא תמיד
מהוקצעים, ומקצועיים. אני מאמין ומקווה שהם יגיעו גם
ללב של הקוראים.
חושך מסביב. השעה אחת אחר חצות. אני על הכביש מאה שנה... ייקח
לי בערך עוד חמש שעות להגיע למיאמי.
למה אני פה? איך זה קרה, שאני חי אלפי קילומטרים מהבית שלי,
מהנוף הפרטי שלי?
עזבתי הכל. ככה פתאום, לפני 8 שנים הודעתי בקיבוץ שאני עוזב.
|
בוקר. התעוררתי לקראת טורניר הדאולינג האחרון שלי. התלבשתי
במדים המיוחדים של הצוות שלנו: מכנסי קורדרוי חומים וחולצת
פלנל ירוקה. שתיתי קפה חזק, שיכין אותי ליום הנפלא שעומד
להתחיל. הכנתי טרמוס ענק עם קפה שחור, שיספיק לכל הקבוצה.
|
הבוקר קמתי עם כאב ראש וגרון, כולי צמרמורת קרה, התיישבתי על
המיטה..... חושב אולי זה הגיע.
|
|
|
היא:
הוא:
היא:
הוא:
(מתוך "שתיקה
רועמת" באדיבות
בוליביה ושות') |
|
