|
alonlas
ואז חשבתי לי איך לספר את הסיפור והחלטתי לא לחשוב. פשוט
לספר.
פעם אמרו לי שמספר סיפורים טוב הוא אדם שאף פעם לא זוכר בדיוק
את הסיפור ולכן בכל פעם הסיפור נשמע מפיו שונה.
מעולם לא טענתי שאני מספר סיפורים טוב. אבל מצד שני גם מעולם
לא טענתי שאני באמת זוכר...
|
"אני אלוהים ואני רוצה שנדבר", הוא ענה, "וכן, אני יודע".
"יודע מה?" שאלתי.
"שאני הולך לשלם על השוקוצ'ינו", הוא השיב ובראשו עשה תנועה
שהראתה כאילו אני אידיוט או משהו...
|
אם את בחורה שקוראת את זה אז בטוח תזדהי... ואם אתה בחור אז
תשב טוב בכיסא, תשתוק ותקרא.
אני בחורה בת 21.
בגיל 17 ויומיים נשבר לי הלב בפעם הראשונה.
|
יש לי בפלאפון הודעה.
כמו הרבה הודעות היא שמורה לי בזיכרון אבל ההודעה הזאת שונה.
היא נבדלת מהאחרות - היא כתובה ע"י אדם מת. אדם שנרצח בפיגוע
וחלקי גופתו לעולם לא יימצאו.
|
מישהו אמר לי פעם, לא כל כך מזמן, שאם אני מספר משהו לפני שהוא
באמת קורה - אז הוא לא מתגשם. כמה דברים פספסתי בחיים בגלל
השטות הזאת, אינכם אפילו רוצים לדעת. זה לא שאני כל כך מאמין
בזה, אבל כאן מתאים מאוד הביטוי "אם זה לא מזיק, אז למה לא?".
|
בשעה 22:00 בדיוק יגיעו לאולמי התקווה באשקלון כל הנשים,
הבחורות, המאהבות ואפילו הזונה שדוד שכב עימן אי פעם.
|
הייתי השומר במקום הכי עצוב במדינה.
זין, דווקא אותי שמו שם.
זה לא שרציתי, אבל כרגיל איחרתי.
|
מאז שהייתי ילד קטן אהבתי להתבונן בפרצופים. העובדה שכל פרצוף
מורכב מאותם איברים בדיוק אך עדיין כל פרצוף שונה מרעהו הדהימה
אותי בכל פעם מחדש. כוחו של הטבע הטריף את דעתי.
|
לחסוך כסף תמיד עשה לחיים הרגשה טובה.
|
"זה היה נורא" הוא מירר בבכי ואני עמדתי שם רטובה ולא מגשם.
|
"אני אומר לך שאני ממש שיכור עכשיו", צעקתי לעברה והיא בתגובה
טרקה את דלת הבית ואמרה "לא אכפת לי שאתה שיכור, ועל הצלחת
ששברת אתה תשלם מחר."
איזה כיף להיות במערכת יחסים, חשבתי.
"את רואה, אני ממש שיכור, אל תכריחי אותי לכתוב עכשיו",
התחננתי אבל היא בשלה
|
לצייר את העולם במילים
זו האמנות שלי
|
תבינו, בזה הרגע הראש שלי מונח לה בין הירכיים, הלשון שלי
עוברת ברכות על ירכה ופתאום המשפט הזה מגיע... מה לעזאזל?
"מותק", אני מנסה להרגיע אותה, "פשוט תזרמי..."
|
"זה לכיוון דרום" אמרה לי החיילת האתיופית כששאלתי אותה מתנשף
האם אני ברציף הנכון. "תסתכל ימינה" היא המשיכה והצביעה על
הרכבת שהייתה ברציף מימיני "זאת הרכבת שאתה צריך" היא חייכה.
חייכה, אתם קולטים! נחזור אליה מאוחר יותר.
|
'אני מקווה מאוד שהם ישלמו לי על זה.
בוא נראה... 14 דקות... זה בערך 20 ש"ח. מה יש להם לדבר כל כך
הרבה זמן?
אם אשתי ואני יכולנו לדבר ככה אולי היא לא הייתה בוגדת בי...
אני אטפל בבן זונה הזה! איך קוראים אותו... ריקו... כן משהו
כזה.
|
רגעים של קסם, לנצור אותם חזק
להדביק אותם ללב ולזיכרון
כי לעד הם יעלמו כשהזמן יעבור וייקח עימו הכול.
|
מדהים איך שברגע אחד אני יכול להרגיש מדהים, הבחור הכי מושך
בעולם, מאושר עם ניסיון והגשמה עצמית ורגע אח"כ כמו לוזר שאין
לו מה להציע ולעולם לא יימצא אהבה או אושר.
ובכל יום אני עובר בין שני מצבים אלו פעמים רבות.
זה מדהים.
|
ואז יש טלפון. אבל זאת לא היא. ולא משנה שזאת תהיה סבתא שלי
שקמה לחיים אחרי שנים של מוות זה לא ישמח אותי. למה אני כזה
תלותי, אני תוהה אך הפעם המחשבות שותקות ולא עונות.
הלוואי שהייתי כלב בלי דאגות אני אומר לעצמי ונוגס באוכל
שהכנתי.
|
רציתי למות כדי שתראי שהייתי חי,
ורציתי להכות אותך כדי שתעריכי עד כמה הייתי עדין.
התכוונתי לכעוס כדי שתדעי שהייתי סלחן,
ובגדתי בך כדי שתביני כמה הייתי נאמן.
|
אם לא הייתי נולד
האם העולם היה שונה במשהו?
האם מישהו אחר היה במקומי?
האם מישהו אחר לא היה נהרג?
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
הנרי
קיסינג'ר!
פרובוקטור. |
|
