|
יש דבר אחד שאני מחכה לו מכל.
|
כל יום אני הולכת באותו רחוב, באותה שכונה, באותה עיר ורואה את
אותה משפחה בהרגלים שלה.
|
|
|
לאור המצב הקשה,
עלי לעמוד על
דקויות. לא
תימניה בכלל,
למרות שקל לה
יותר לכתוב את
זה, לא קוראים
לה [לת"ב] - מה
זה פה צבא?
זה שמאשר את
הסלוגנים על
קוצו של יוד,
כואב, אבל יש
המשך |
|
